מסמך מאת אריק אכמון (יולי 2019) על סגירת שדה דב והשלכותיה על התעופה הפנים-ארצית בישראל.
הרס התעופה הפנים ארצית בישראל
או – סגירת AT! דב' כדגם ישראלי ל'איוולת' אסטרטגית.
אישי
העניין האישי שלי בתעופה הפנים ארצית בישראל נובע מ-15 השנים בהן הייתי פעיל בנושא זה, זאת כתוצאה מתפקידי כמנכ"ל חברות התעופה 'כנף', 'כנף ארקיע' ו-'ארקיע' – החברות שהיסטורית היו המרכזיות בהפעלת שירותי התעופה הפנים ארצית בישראל עד לימים אלו.
בתקופה זאת הייתה לי ממעורבות אישית מהותית בהסטת מוקד התעופה הפנים ארצית (ובמרכזה החברות הנ"ל) ל'שדה דב' – שדה תעופה אזורי קטן במרכז הגיאוגרפי של ישראל, ששימש במשך עשרות כציר המרכזי מסביבו התרחשה פעילות התעופה הפנים ארצית בישראל, או במילים אחרות אספקת שירותי תעופה הקיימים לפריפריה הגיאוגרפית של ישראל – רמת הגולן, הגליל, הערבה, וכן במידה רבה גם לפריפריה החברתית של ישראל. פעילות שאינה כדאית מבחינה כלכלית מבלי הפעלתו של שדה תעופה קטן במרכז 'גוש דן'. '"שדה דבי ברקע של המושג הנקרא ATW! דב' עומדים שלשה MINN! ליבה' נפרדים שלמעשה אינם קשורים זה לזה: א. התחום הנדל"ני – הערך הנדל"ני של גוש הקרקעות הגדול הנקרא 'שדה דב', שבפועל כ-85% משטח זה לו כל קשר לפעילות העופתית. 'בעלי העניין' לגביו הם בעלי הקרקעות של 'הגוש הגדול', ורשות מקרקעי ישראל ('רמ"י') שהינה 'ספסר' הקרקעות הגדול מטעם האוצר של מדינת ישראל.
ב התחום הצבאי – מהותי מ'שדה דב' (כ-10% מהשטח הנקרא בשם זה) הינו שדה תעופה צבאי שבמשך שנים רבות היה בעל לפעילות הצבאית של צה"ל, כבסים לתעופה הצבאית הקלה ולהפעלת מטוסים ל'משימות מיוחדות'. לאחרונה שדה התעופה זה את הצבאי, והטסת מפקדים
- מבסים 'הקריה' לכל מוקדי העניין הצבאיים – נעשית בצורה יותר מהירה ויעילה באמצעות הטסתם במסוקים קלים הטסים מהמנחת שעל ראש מבנה המטכ"ל, לכל מנחת מסוקים מאולתר ברחבי ישראל. את ה'פעילות המיוחדת' ניתן לבצע מכל שדה תעופה צבאי אחר ברחבי ישראל. למעשה הפך שדה התעופה הצבאי – הממוקם באזור הביקוש הנדל"ני היקר בישראל – לנכס שניתן לקבל עבורו מ'רמ"י' סכומי שישמשו להעברת בסיסי צה"ל ממרכז ישראל לנגב. מכאן צומח העניין הרב של מערכת הביטחון בסגירת. הפעילות התעופתית מ'שדה דב'. פעילות שהצבא סיפק 'בחינם' למערכת התעופתית האזרחית, ג התחום התעופתי האזרח? – טרמינל ארקיע ב'שדה דב' שימש, כאמור לעיל, כ'מוקד המאפשר' לקיים תעופה פנים ארצית יעילה בין 'הפריפריה' למרכז האוכלוסייה של ישראל ב'גוש דן.
בפועל נסגרו לשימוש – תחת הסיסמא של סגירת 'שדה דב', רק טרמינל ארקיע ומסלול ההסעה למסלול הראשי של השדה הפרוש לאורך חוף (כבר מזמן מוסעים הנוסעים מטרמינל זה למטוסים באוטובוסים). השטח שנסגר מהווה כ5%2 מכלל השטח 'שדה דב'.
'סיפורי האימה' ש'הונחתו' על הציבור הישראלי של הפסדי מיליארדי שקלים בגלל המשכת אספקת שרותי התעופה מ'שדה דב' הם בדיה אחת גדולה. כל אחת מפעילויות הליבה א. ו-ב. שלעיל לא תיפגע מהמשך הפעלה מיידית של שירותי תעופה ממסלול הנחיתה שלאורך הים, ולהיפך הזמן (נטו) לנוסע שיידרש לטיסה מהטרמינל החדש ליעדים ברחבי ישראל יתקצר כתוצאה מביטול הצורך 'לשנע' את הטסים באוטובוס מהטרמינל הנוכחי למטוסים שעל המסלול (כפי שנעשה כיום). התנאים ההכרחיים להמשך הפעילות התעופתית משדה זה הינם: + המשך הפעלתו של המסלול המרכזי שלאורך שפת הים (שטח המצוי בבעלות 'רמ"י).
/+ שמירתו של מגדל הפיקוח הצבאי והעברת הפעלתו מאחריות חיל האויר לאחריות 'רשות התעופה האזרחית' ('"רש"ת'), זאת במודל הפעילות של שדות התעופה האזרחיים הקטנים הקיימים בחיפה, בקרית שמונה וב'רמון'. + הקמת טרמינל קטן לאורך המסלול המרכזי שיופעל ע"י 'רש"ת', זאת על שטח המצוי בבעלות "py את כל התנאים האלה ניתן להערכתי לבצע בעלות אפסית בהשוואה למודל ההפעלה ה'מטומטם' של הפעילות הפנים ארצית מנתב"ג. השילוב של הפעלת תעופה בין לאומית ופנים ארצית משדה תעופה אחד, הינה 'איוולת' מקצועית שאינה עולה על הדעת, לא מבחינה תפעולית (של שירות לנוסע) ולא מבחינת התשתיות המיותרות. שמקימים עכשיו בנתב"ג. (זאת לפני העלות של 'המתנות' שרוצים להעתיר עכשיו על תושבי אילת כפיצוי על סגירת 'שדה דב', עלות שניתן לחסוך אותה ע"י המשכת פעילות תעופתית משדה אזרחי ליד תל אביב). מבחן עלות/תועלת לעשות את מבחן העלות/תועלת של המשך הפעלת שירותי התעופה הפנים ארצית, שירותים, שלעניות דעתי, התמוטטותם כבר החלה. הסימנים הראשונים להתמוטטות זאת הינם:
/ ראשית, הסטת פעילות 'ארקיע' ממיקוד בתעופה פנים ארצית למיקוד בתעופה לאומית. הסטה שכבר החלה וכרוכה בפיטורים מסיביים של עובדים ושינוי מהותי של הרכב צי המטוסים של החברת. /+ ושנית, סגירתה של הפעילות לאומית מש"ת 'רימון' החדש למשך עונת הקיץ, סגירה שמשמעותה בזבוז ענק הנגרם מחוסר ניצול התשתיות עתירות הממון שהושקעו בבניית שדה זה. השקעות שמיצוין כרוך בהזנת. הנוסעים מ'שדה דב' כשדה 'ההזנה' העיקרי של ש"ת 'רמון' לאורכה של כל השנה.
/+ ההמשך עוד יבוא ההפסקה המוחלטת של הפעילות הצפויה של התעופה הפנים ארצית המושתתת, כאמור לעיל, על שירותי התעופה 'המרכז' ל'פריפריה'. הפסקה זאת תכלול גם את ניוונה של התעופה הקלה הספורטיבית והאחרת תהייה ללא בסיסה ב'שדה דב"
לכאורה ה'מרוויח' העיקרי מהפסקת פעילות תעופתית זאת הינו האוצר של מדינת ישראל המאפשר ל'ממ"י" לספסר בקרקעות המדינה המתפנים כתוצאה מסגירת הפעילות התעופתית ב'שדה דב' (כאמור בסה"כ כ-15% מהשטח הקרוי בשם המפסיד העיקרי מהפסקת פעילות זאת היא הציבור הרחב של מדינת ישראל, ממנו הנכס האסטרטגי של קיומה של פעילות תעופה פנים ארצית בישראל, פעילות שללא תעופה במרכזז 'גוש דן' דינה להתמוטטות כלכלית.
באשר לשאר הגורמים המעורבים – בעלי ה'שטח הגדול' וצה"ל, כל משמעות לסגירה או ההמשך של הפעילות. התעופתית ממרכזה של ישראל. המשך הפעילות התעופתית משדה תעופה חליפי קטן בתל אביב, אפשרית ולדעתי בעלות אפסית (בהשוואה לעלויות הנגזרות מסגירת הפעילות התעופתית מ'שדה דב' שנמנו לעיל) ובלוח זמנים קצר ביותר הנדרש להקמת טרמינל קטן ליד המסלול המרכזי (לדעתי ניתן לבצע זאת במשך מספר חודשים). מה צריך לעשות פשוט – לחדש בהקדם את הפעילות האזרחית משדה תעופה קטן הנשען על התשתית הקיימת בתל אביב – המסלול המרכזי ומגדל הפיקוח – זאת יחד הקמה של טרמינל פנים ארצי קטן בצמוד למסלול המרכזי. פעילויות אלה שעלותן היחסית הינה אפסית (ביחס לאלטרנטיבה המבוצעת כיום) והזמן הנדרש לביצוען קצר ביותר.
רש"ת – המנוהלת כיום ע"י ביורוקרטים ולא ע"י אנשי מקצוע תעופתיים, צריכה לחזור למילוי תפקידיה המקצועיים – המשך אבטחת קיום שירותי תעופה בישראל – בין לאומיים ופנים ארציים. משימה זאת צריכה לחיות מהמרכזיות שיעמדו לפתחו של שר התחבורה החדש שימונה לאחר הבחירות הקרבות.
אתר אישי: achmonarik.com | נייד: 054-4268507
ראה גם: ביוגרפיה של אריק אכמון
המסמך המקורי (סריקה)
הטקסט בעמוד זה הומר מסריקת המסמך המקורי באמצעות זיהוי תווים (OCR) ועבר עריכה קלה, ולכן ייתכנו בו שגיאות. הנוסח המחייב הוא המסמך הסרוק: