מסמך מאת אריק אכמון בנושא אסטרטגיה להיפרדות מהפלשתינים.
הצעת אסטרטגיה ל'דן-קיום בר הפלשתינים
במסמך שלהלן מוצעת אסטרטגיה הנדרשת כבסים להכנת תכנית פעולה מקיפה לתהליך של היפרדות מהפלשתינים. מימושו של תהליך זה יכול להביא לשינוי עומק במציאות המדינית בה שבויה מדינת ישראל ללא מוצא.
פתח דב
המציאות הנוכחית בה מדינת ישראל שולטת בפועל בחייהם של הפלשתינים מביאה, בין השאר, לעוולות הנובעות מעצם השליטה בעם אחר, ובמקביל לייאוש הממריץ את רצונם של חלקים מתוכו למעשי את השאיפה העמוקה בישראל להשגת הסכם שלום בין 'ישראל' לבין ה'פלשתינים' לא נוכל להשיג כיום, זאת מאחר ולא קיים סיכוי מעשי שתושג הסכמה פנימית בין גורמי הכח השונים הקיימים בצד הפלשתיני על עקרונות משותפים ביניהם, עקרונות שיאפשרו להם לשמש כצד במו"מ מול הצד הישראלי.
באם מדינת ישראל אינה רוצה להפוך למדינת 'אפרטהייד' ורוצה להמשיך ולקיים את אופיה היהודי והדמוקרטי, יהייה עליה להסתפק בשלב זה בהשגתו של 'דו-קיום בר קיימא' בין העמים, דו קיום שבלעדיו מצבה הפנימי ומעמדה הבינלאומי של ישראל ימשיכו בהדרדרות שבה ישראל מצויה כיום. אני מבקש מהקורא לתת לי משוב על דעתו, ובין השאר על הסכמות, השגות ושיפורים למוצג בהצעתי זאת.
על עצמי
נולדתי בשנת 1933 בקיבוץ גבעת ברנר והייתי חבר, במשך כ-35 שנים, בקיבוצים גבעת ברנר ונצר סרני, כיום אני תושב תל אביב. אני בעל תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה וכן סיימתי לימודים לתואר שני בכלכלה ויחסים בינלאומיים.
במהלך שנות עבודתי מילאתי תפקידי ניהול בכמה תחומי מרכזיים במשק הישראלי (בין השאר מנכ"ל חברת בהמשכן פעלתי כיועץ לניהול, בעיקר בנושאים העוסקים באסטרטגיה – ארגונית ועסקית, זאת לחברות מרכזיות במשק הישראלי (כגון: מפעלי ים המלח, שירותי בריאות כללית, משרד המשפטים וכן למשרד הביטחון ולצה"ל).
במקביל למסלול האזרחיים שרתתי בצה"ל – בסדיר ובמילואים, במשך כ-55 שנים. שירות זה היווה מוקד חשוב בחיי ובמהלכו מילאתי תפקידי פיקוד ומטה רבים, ברובם ביחידות שדה במסגרת המערך המוצנח. במלחמות ישראל השתתפתי החל ממלחמת 'קדש' בה הייתי מפקד מחלקה, ועד למלחמת 'לבנון הראשונה' בה שימשתי כמפקד חטיבה לוגיסטית בדרגת אלוף האסטרטגיה המוצעת בהנחה שהפתרון המדיני של 'שתי מדינות לשני עמים' מקובל כיום על רובם של אזרחי ישראל, וכן שקיים סיכוי סביר להשגת הכרעה פוליטיית בישראל בפתרון על ישראל לגבש תכנית מעשית להשגתו.
היעוד
מאחר שלאחר תיווך – שנעשה לב ע"י ארה"ב – התברר שאין אפשרות להשיג פתרון כזה במו"מ ישיר עם הפלשתינים. יש להשלים עם חוסר היכולת להגיע להסכם ויש לבנות מתכונת חדשה ומעשית שתאפשר את מימוש החזון.
המטרה
הגדרת תהליך שבו תוכל ישראל להגיע להשגת 'דו-קיום בר ‘ROP הפלשתינים, זאת בתהליך הכפוף לאינטרסים ולשיקולים של ישראל בלבד.
עקרונות הליבה של התהליך
+ בתחום הערכי – סיום הכיבוש במסגרתו שולטת ישראל בגורלם של הפלשתינים.
- בתחום ההתיישבות – סיום ההתנחלות בשטחים המיועדים למדינה הפלשתינית, זאת תוך עשיית מאמץ משמעותי – אפקטיבי ואמפטי, לסייע למתיישבים היהודים בהם לחזור משטחים אלה לתחום הריבוני של מדינת ישראל (להלן 'מדינת ישראל).
+ המתווה הגיאוגרפי של ההיפרדות – קו הגבול בין מדינת ישראל לשטח שבשליטת הפלשתינים ייקבע בכפיפות לעקרונות אלה:
הרעיון המארגן' של קביעת הגבול יהיה דמוגרפי – בכל מצדדיו יהיה רוב לאזרחי הצד השולט בו.
/ גבול ישראל ייפרש על תוואי שטח שיבטיחו את רמת הביטחון הנדרשת לישראל, הגדרתו תעשה ע"י ישראל בלבד.
בקביעת הגבול תעשה ישראל פשרה הוגנת בכל הנוגע לצורך של מתן מענה למרקם החלים לתושבים משני צדדיו – הן לישראלים והן לפלשתינים.
מאפיינים עיקריים של הפתרון המוצע
- גבול ההיפרדות יתוכנן על בסיס גבול 1967, תיקוני גבול המותאמים לעקרונות הנ"ל.
- צה"ל יישאר הריבון הביטחוני במרחב 'הים לנהר', זאת עד להחלטה – של ישראל בלבד, שתהליך ההיפרדות השיג את היעדים החיוניים לביטחונה של המדינה, והמציאות של 'דו הקיום' הינה בלתי “Ayan
- תהליך ההיפרדות בהתחייבויות ובתכניות מעשיות – ישראליות ובינלאומיות, שיבטיחו את גיוס המשאבים הנדרשים לקידום כלכלי וחברתי משמעותי של האוכלוסייה הפלשתינית.
- יישום ההיפרדות ילווה במאמץ ישראלי להשגת הסכמה בינלאומית (בעיקר של ארה"ב) לתמיכה בתהליך.
כללי הביצוע של ההיפרדות
+ למתנחלים, שבהתאם להגדרת הגבול שלעיל יהיו לחזור ל'מדינת ישראל', יובטח בגבולות המדינה. היישום יהיה על בסיס סיכום כל אחד מהחוזרים, הן לגבי מיקום הבית והן לגבי הסכום שיוענק לצורך רכישתו, זאת בהתאם למפרט של תנאים אחידים ושוויוניים לכל השייכים לקבוצה זאת.
תהליך החזרה ל'מדינת ישראל' לא nas” על ציבור המתנחלים החי כיום בשטח שיועבר לשליטת הפלשתינית.
- לאחר קצוב – מדינת ישראל תקבל החלטה על דרך הטיפול במתנחלים יסכימו לחזור ל'מדינת ישראלי.
שלבי תתליך היישום
- שלב ראשון – יתבצע תהליך מקיף של תכנון ההיפרדות, זאת על בסיס לקחי עומק מתהליך ההינתקות ברצועת עזה. מרכיב יסודי בשלב התכנון תהיה ההכנה של תכניות עבודה מפורטות לביצוע כל אבן דרך שתיקבע במהלכו.
- שלב שמ – DW” מודרג של הדרך כפי שייקבעו בתכנון שלעיל, זאת עד שמציאות ההיפרדות קיימא' ובלתי הפיכה. ההתחלה של הפעלת שלב זה מותנת בהתאמתה לתכנון ולא בכפיפות ללו"ז קבוע מראש, ותותנה בהכנה של תכניות עבודה מפורטות שיוכנו לביצוע בפועל של כל אבן דרך בתהליך הכולל.
- * הזמנים – אבני חדרך לתהליך היישום wap? מראש במסגרת התכנון, לוח הזמנים להשגתן בפועל יהיה גמיש ומותנה בקצב ההתקדמות של יישום בפועל של אבן הדרך הקודמת לזאת שאליה נכנסים. לוחות הזמנים ייקבעו ע"י הצד הישראלי בלבד.
"מפת דרכים' ליישום האסטרטגיה המוצעת
להלן מפת דרכים המבהירה מספר מושגים והנחות מרכזיים בהצעה ל'דו הקיום', מטרתה לסייע למעיין להתמצא בהצעת האסטרטגיה שלעיל:
:סוד לאסטרטגיה
מאפיינים מרכזיים בדיון על הסכם מדיני >
ה'שלום'- בניסוח האסטרטגיה לא מוזכר המושג שלום המקובל כיום בהגדרת המטרה למו"מ המדיני בין ישראל לפלשתינים. ה'מנעות זאת מקרית, היא נובעת מהתפישה שהמושג שלום הינו מושג חמקמק, המייצג רק את המשמעות הנתפשת שלו ע"י המשתמש בו. למשמעות זאת יש מובנים שונים אצל אנשים וגורמים מעורבים שונים. לעיתים קרובות משמעות זאת שונה בתכלית אצל המשתמשים השונים והופכת אותו למושג חסר משמעות. בחרתי להשתמש כאן במושג 'דו ק'ום בר קלימא' המגדיר מצב המהווה אמנם פשרח הרצוי למצוי, אך נשאר בתחום ליישום האסטרטגיה המוצעת.
'מדינת ישראל' וה'פלשתינים' – בהתייחסות שלעיל מוצעת תכנית פעולה מקיפה, ברמה האסטרטגית, לתהליך של היפרדות מהפלשתינים. במו"מ בין מדינת ישראל לפלשתינים קיימים למעשה – מדינת ישראל, הרשות הפלשתינית בגדה המערבית והשלטון החמאסי ברצועת עזה. לשני הצדדים הפלשתינים יש מטרות, ערכים ואינטרסים שונים בתכלית זה מזה. מציאות זאת לא מאפשרת קיום מו"מ דו-צדדי שבו אפשר להגיע לאיזה שהוא הסכם. לכן לקבוע, שאין כיום 'פרטנר' מעשי שאתו יכולה מדינת ישראל להגיע להסכם על הסדר מדיני בר-קיימא בין ישראל' ל'פלשתינים'.
'מתונים' ו'קיצוניים' – בתוך כל אחד משלושת הצדדים המעורבים במו"מ קיים קונפליקט פנימי עמוק בין גורמים מתונים לקיצוניים. המתח בין גורמים אלה משפיע באופן מהותי על קביעת העמדות הפנימיות של כל אחד מהצדדים ביחס להסדר המדיני בין מדינת ישראל לפלשתינים. קונפליקט זה לא מאפשר לאף אחד מהם להגיע להסכם פנימי על ההסדר המבוקש. הישראלי הקושי העיקרי להגיע להסכמה פנימית על הפוליטי הנדרש לאישורו של ההסכם.
הממד הבינלאומי' להשגת הסכם – על פניו ברור שללא הסכמה בינלאומית, בעיקר מצד ארה"ב, לכל הסכם בין ישראל לפלשתינים, הסכם כזה 'לא PIM?
- המשמעות הנגזרת ממאפייני המוצא:
מבחינת ישראל נוצר למעשה מצב של פרטנר' להסכם מדיני בר קיימא, זאת למרות המאמצים הגדולים שהושקעו במסגרת דו השיח בנושא בין ישראל לארה"ב.
/ לדעתי, הסיכוי היחידי להתקדם להשגת פתרון בר קיימא, במציאות הנוכחית של הסכסוך הישראלי/פלסטיני, שמדינת ישראל תיקבע באופן עצמא ורק לפי האינטרסים שלה את העקרונות והמתכונת של תהליך ההיפרדות המוצע באסטרטגיה זאת.
להוציא את המושג של החד צדדיות' מלקסיקון השיח הישראלי. מושג זה ספג בעיני רבים בציבור הישראלי מכה אנושה בעקבות ההתנהלות (השגויה לדעתי) של 'ההתנתקות' ברצועת עזה – אולם אפשר לעשות זאת – במסגרת של תהליך בו לא יובטחו למתנחלים המועמדים לחזור ל'מדינת ישראל' פתרונות קהילתיים שאינם מציאותיים ואינם ברי יישום, אלא פתרונות אישיים שאפשר ליישמם, וכמו כן לא תחזור הטעות של הוצאת צה"ל מהשטח שיועבר לפלשתינים.
/ פתרון זה לא חייב להסתמך – בעיקר בממד הבינלאומי שלו – על הסכמים פורמליים סיכוי להשיגם אלא, גם ואולי בעיקר, על הסכמות לא פורמליות שניתן להשיגן. /* התנאי הקריטי לנקיטה במהלך זה הינה הכרעה פוליטית פנימית בישראל על כך שדרך ההיפרדות החד-צדדית הינה היחידה שבאמצעותה אפשר להביא למדינת ישראל את התשובה המיטבית לשמירה על האינטרסים הקיומיים שלה.
עיקרי הפעילות הצפויה ביישום האסטרטגית
- שלב התכנון – תקוים פעילות לתכנון המרכיבים השונים של ביצוע התהליך, כגון: התווית הגבול, פירוט סידורי הביטחון הנדרשים לישראל, מדיניות הטיפול במתנחלים שימצאו את עצמם בצד הפלשתיני של גבול ההיפרדות, תכנון המרכיבים הפיזיים של ההיפרדות, שלבי תהליך ההיפרדות, המדיניות הבינלאומי
- שלב היישום בפועל – בשלב זה צריך להינתן דגש למרכיבים שלהלן:
- ריכוז ה'תנאים ההכרתיים' להצלחת ההשגה של ידו הקיום' פתיחתו של שלב זה יכולה להיות מיד לאחר סיום התכנון העקרוני של אבני הדרך בתהליך ההיפרדות, כלומר: להתחיל זמן קצר לאחר השגת הרוב הפוליטי הנחוש לקיים את ההיפרדות החד-צדדית.
קביעת הגבול הגיאוגרפי של ההיפרדות והגדרת מרכיבי הביטחון הנדרשים להשגת 'דו הקיום', הינם תנאי הליבה לסף התחלת תהליך ההיפרדות. שתי קביעות אלה הינן התנאי ההכרת? שעל ישראל להחליט עליו לפני התחלת יישום התהליך בפועל. ההתייחסות לשאר המרכיבים הדרושים ליישום מלא של תהליך ההיפרדות יכולים להיעשות במקביל לשלבי היישום השונים.
מרכיב מרכזי בתהליך היישום צריך להיות התייחסות וטיפול אמפטיים במתן הפתרונות לבעיותיהם של המתנחלים שימצאו את עצמם בצד הפלשתיני של הגבול החדש, זאת מתוך כוונה לעודד את המוטיבציה שלהם לחזור ל'מדינת ישראל'. הטיפול בתחום זה צריך להתחיל מיד לאחר קבלת ההחלטה הפוליטית על ההיפרדות. הכלים העיקריים של אמפטיה זאת חייבים להיות כלכליים ולא מתן הבטחות שאין מעשי ליישומן.
חייב להינתן ארוך למתנחלים המיועדים לחזור לצורך קבלת החלטה על עד לסיום פסק הזמן תמשיך להתקיים אחריות מיוחדת לנושא בטחון המתנחלים החיים בשטח שמתוכנן להימסר לפלשתינים.
לאחר תום מועד פסק הזמן תתקבל החלטה לגבי גישת הטיפול במתנחלים שייבחרו בכל זאת לא לעזוב את בתיהם ולהישאר בצד הפלשתיני.
לא יינקט כל צעד של 2199 בכפיית, ייעשה מאמץ לשמירה על 'תחושת צדק' באשר להתנהלות המדינה בכל האמור לתהליך ההיפרדות.
יש לשלב בין הצעדים האמפטלים שיעודדו את המתנחלים להחליט על החזרה ל'מדינת ישראל, לבין ביטולן של ה'אפליות המתקנות' הניתנות כיום למתנחלים. אפשר לקוות שהצלחה של שילוב זה להקטנה דרמטית במספר המתנחלים שיחליטו לא בכך חיסכון עצום ב'דם' ו'דמים' שעולות כיום ההתנחלויות למדינת ישראל.
התרחשות מתפך פוליטי בישראל שיאמץ את עקרון ההיפרדות מהפלשתינים.
קביעת הגבול הגיאוגרפי' של ההיפרדות מרכיבי הביטחון' הכרחיים לקיימות בלתי הפיכה של דו הקיום.
תכנון מראש, מפורט וקפדני, של מרכיבי הביצוע השונים, זאת בכפיפות לאסטרטגיה הכוללת שתשמש כתשתית העקרונית להחלטה הדמוקרטית על עתיד המדינה.
גיוס התמיכה הבינלאומית למהלך ההיפרדות, לא צריכה להיות תנאי לקבלת ההחלטה החד צדדית של ישראל להתחלל ביישום האסטרטגיה המוצעת.
על מדינת ישראל 'לקחת בידיה' את האחריות לעתידה, גם אם הדבר דורש יציאה למאבק קשה שאולי נראה על פניו כבעל סיכוי נמוך להשיג את יעדו, אך pap” את עצם קיומה של ישראל כמדינה ודמוקרטית.
ראה גם: ביוגרפיה של אריק אכמון
המסמך המקורי (סריקה)
הטקסט בעמוד זה הומר מסריקת המסמך המקורי באמצעות זיהוי תווים (OCR) ועבר עריכה קלה, ולכן ייתכנו בו שגיאות. הנוסח המחייב הוא המסמך הסרוק: