מסמך (31.8.03) על לחימת חטיבת הצנחנים במילואים 247 בפיקוד אל"ם דני מט במלחמת יום הכיפורים.

חטיבה 247 במלחמת הכיפורים

בעת מלחמת יום הכיפורים, חטיבת הצנחנים במילואים 247, בפיקוד אל"מ דני מט – הייתה מורכבת מותיקי פעולות התגמול, מלחמת סיני, ומלחמת "ששת הימים".

במלחמת יום הכיפורים, פעלה החטיבה בגזרה רחבה בסיני – החל ממוצב "בודפסט" אשר בצפון ועד לקרב על העיר סואץ בדרום.

עד שלב הצליחה, פעלה החטיבה במרחבי פיקוד הדרום בשורה של פעילויות – במרדף אחר כוחות קומנדו מצריים, קבלת הפיקוד על מיצרי המיתלה, ובו זמנית תכנון צליחת תעלת סואץ במסגרת אוגדת שרון.

ביום ה- 15 באוקטובר, התקיימה במפקדתו של מפקד האוגדה האלוף אריק שרון בטסה, קבוצת הפקודות האחרונה לקראת צליחת התעלה.

במרוצת היום התקיימו התכנונים והתדריכים. החטיבה יצאה לדרך בשעה 1600 על זחל"מים עמוסים בלוחמים ועם סירות גומי על הזחל"מים.

החטיבה נעה, תוך שהיא מפלסת דרכה בפקקי תנועה אדירים על ציר "עכביש", בעקבות חט' 4, שפילסה את הנתיב ב"תפר" שבין הארמיות המצריות, זאת בקרבה למערך המצרי שניסה לגשש באש לעבר הטור הממונע. בשלב מסוים צורפה פלוגת טנקים, שנעה בראש הטור החטיבתי.

בהתקרב החטיבה לתעלה, הופעלה תוכנית האש לסיוע שכללה 5 גדודי ארטילריה שהפגיזו את אזור הצליחה, בחיפויה התקרבו הזחל"מים לסוללה שמאחורי התעלה והחלו להוריד את הסירות והלוחמים. כוח שיועד לכך, ריתק את הצד המצרי של התעלה בעת הורדת סירות הגומי למים.

פלוגת ההנדסה עם חפ"ק הסמח"ט – היו הראשונים לצלוח את התעלה. סגן אלי כהן היה הראשון שכף רגלו דרכה ביבשת אפריקה. אור ליום ג' ה- 16 אוק', בשעה 0130, הסמח"ט דיווח למח"ט שהכוח הראשון, נאחז בגדה המערבית. המח"ט העביר למפקדת החזית את מילת הקוד המיוחלת – "אקפולקו" – הצנחנים צלחו את התעלה. הרמטכ"ל נכנס לרשת הפיקוד:

  • "20 (המח"ט) כאן 99 (הרמטכ"ל), עבור.
  • 99 כאן 20, רות עבור.
  • כאן 99, איך אתה שם?

המח"ט: באמת הרגשה מצוינת.

  • כאן 99, ברכות, ברכות, סוף".

חפ"ק המח"ט צלח אחרי הגדוד הראשון. הכוחות החלו לנוע למשימותיהם, ולטהר את הגדה המערבית צפונה ודרומה. יתר כוחות החטיבה המשיכו בצליחה. הצליחה בוצעה במרחק של כ- 800 מטר ממגנן נ.ט. מצרי שכלל בתוכו טנקים רבים.

עם דמדומי השחר של יום שלישי ה- 16 לאוקטובר, שלט הכוח הצולח של חטיבת הצנחנים על ראש הגשר. צפונה – כארבעה ק"מ, דרומה – כקילומטר עד חופו הצפוני של האגם המר הגדול ומערבה – כשלושה ק"מ עד תעלת המים המתוקים. כוחות מצריים אקראיים החלו להגיע לראש הגשר והושמדו – למצרים עדין לא היה ברור מה קרה להם.

בבוקרו של יום ד' ה- 17 לאוקטובר, החל פרק חדש בלחימת החטיבה – הקרב להרחבתו וייצובו של ראש הגשר על מנת להבטיח את אחיזתה של אוגדת שרון בגדתה המערבית של התעלה. קרב זה העביר את חטיבת הצנחנים, ללחימה בסבך של מטעי המנגו ותעלות המים המתוקים של אזור החיץ החקלאי שבמערבה של תעלת סואץ.

אל מול החטיבה ניצבו כוחות עדיפים של הצבא המצרי שכללו אלפי חיילים, מאות טנקים וכלי רכב משוריינים ובעיקר ריכוז אדיר של ארטילריה – תותחים, מרגמות, קטיושות ותקיפות אוויר שהנחיתו על גזרת ראש הגשר שבה החזיקה החטיבה, הפגזות מסיביות של מעל 100,000 פגזים – מן הקשות שידעה ההיסטוריה של המלחמות, של הפגזות בגזרה כה מצומצמת. הצנחנים חשו מהרגע הראשון שאין בכוחו של הצבא המצרי להדפם מראש הגשר, ובכך הצדיקו את ההחלטה, שנתקבלה לאחר היסוסים רבים במפקדת הפיקוד ובמטה הכללי, לא להסיגם לאחור. זאת גם בימים הראשונים שלאחר הצליחה, בהם נותקו דרכי התגבור ממזרח לראש הגשר.

חטיבת הצנחנים לחמה במשך ששה ימים בקרבות להרחבת ראש הגשר צפונה ומערבה – עורק החיים של כוחות צה"ל באפריקה. בלטו בלחימה זו:

אבטחת הגשרים מתחמי ה"חצר" וה"חורשה" במזרח ובמערב הגשרים על תעלת סואץ, וכן הנשיאה בעול העיקרי של הטיפול בחילוץ מאות הנפגעים מהפגזות הארטילריה המצרית על ראש הגשר.

+ ההשתלטות על ה"רמפות" שלאורך צידה המערבי של תעלת סואץ, וייצוב המאחזים לאורך תעלת המים המתוקים במערב ראש הגשר.

ההשתלטות על מעברי תעלת המים המתוקים בדרום ראש הגשר, והפעלת כוחות של החטיבה לפריצת הצירים החסומים ע"י המצרים במעברים על תעלת המים המתוקים, ובכך פתיחת הדרך להבקעת חטיבות אוגדת "ברן" מערבה ודרומה מראש הגשר.

כל זה על מנת לאפשר לעוצבות השריון, לצלוח את התעלה, ולצאת מראש הגשר למרחבי התמרון של מצרים, בואכה העיר סואץ – שם נלחמו גם שניים מגדודי החטיבה. ביום ב' ה- 22 לאוקטובר, הוכרזה הפסקת האש. חטיבת הצנחנים 247 סיימה את לחימתה שהחלה כחוד החנית של אוגדת שרון וצה"ל, בביצוע הצליחה ההיסטורית ששנתה את מהלכה של מלחמת יום הכיפורים.

החטיבה שילמה מחיר כבד בנפגעים – הרוגים ופצועים. לאחר המלחמה הוענקו העיטורים: NIN» הגבורה – לרס"ן אסא קדמוני ז"ל.

  • 3 עיטורי עוז.
  • 9 עיטורי מופת.

3 צל"ש רמטכ"ל.

לחטיבה זכות היסטורית כפולה – הקרב לשחרור ירושלים במלחמת "ששת הימים", וצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, שהיוותה את המפנה במלחמת יום הכיפורים בחזית סיני. לוחמי החטיבה היו הראשונים שדרכו על אדמת "אפריקה" בצליחה ביום ה- 15 באוקטובר 3, והאחרונים לעזיבת "אפריקה" ב- 21 בפברואר 1974.

ראה גם: ביוגרפיה של אריק אכמון

המסמך המקורי (סריקה)

הטקסט בעמוד זה הומר מסריקת המסמך המקורי באמצעות זיהוי תווים (OCR) ועבר עריכה קלה, ולכן ייתכנו בו שגיאות. הנוסח המחייב הוא המסמך הסרוק: