מפת דרכים תמציתית ליישום האסטרטגיה המוצעת לדו-קיום בר קיימא (ינואר 2016).

NOD! דרכים' ליישום האסטרטגיה המוצעת

להלן מפת דרכים תמציתית המפרטת מספר מונחים והנחות שייסעו למעיין להתמצא במסמך האסטרטגיה המוצעת להשגת דו-הקיום בר הקיימא בין מדינת ישראל לבין הפלשתינים: מבנה מפת הדרכים מסמך האסטרטגיה הינו ברובד הבסיסי התמציתי, ותכניו מכילים רק את מרכיבי היסוד הנדרשים ליצירת תהליך מעשי, שבמסגרתו יש סיכוי למציאת הסדר למערכת היחסים המדינית בין שני העמים.

4 סעיפי 'החזון' ו'הייעוד' במסמך האסטרטגיה מציגים, ביחד, את 'המטרה הרחוקה' צר בפ יך להשיג ביישומה של האסטרטגיה, מטרה שחייבת לעמוד ב'מבחן התוצאה' של השגתה ועל.

  • סעיפי שיקרי הפתרון המוצע', 'מטרות הליבה של התהליך' ו'שלבי תהליך היישום' יוצרים, ביחד, את התשתית לתכנון מפורט של תכניות העבודה במסגרתן יש לפרט את דרכי הפעולה הנדרשות על מנת להגיע ליישום המטרה הרחוקה.

מטרת

מסמך האסטרטגית

הצגת 'מסגרת התייחסות' reference) אסטרטגית, המתווה מתאר שיאפשרו להכין תכנית פעולה, מפורטת ומעשית, ליציאה מהקיפאון וחוסר התכליתיות המאפיינים את 'תהליך השלום' המתקיים כיום ישראל לפלשתינים.

TIO? לאסטדטניה המוצעת

  • מושגי המוצא בדיון על הסכם מדיני ה'שלום' – בניסוח האסטרטגיה לא מוזכר המושג שלום שהינו המקובל כיום בהגדרת המטרה למו"מ המדיני בין ישראל לפלשתינים. הימנעות זאת אינה מקרית, היא נובעת מהתפישה שהמושג שלום הינו מושג חמקמק, המייצג רק את המשמעות הנתפשת שלו ע"י המשתמש בו. למשמעות יש מובנים שונים אצל אנשים וגורמים מעורבים שונים. לעיתים קרובות מובנים אלה לא חופפים ואפילו מנוגדים, זאת הן בשיח הישראלי הפנימי והן – ובצורה קיצונית ביותר, בשיח עם הפלשתינים ועם הגורמים הבינלאומיים. בחרתי להשתמש כאן במושג דו קיום בר קיימא המגדיר מצב המהווה אמנם פשרה בין הרצוי למצוי, אך נשאר בתחום ההישג האפשרי ליישום באסטרטגיה המוצעת. 'מדינת ישראל' וה'פלשתינים' – מושג זה, המציג לכאורה את שני הצדדים למו"מ, אמיתי. במו"מ מדינת ישראל לפלשתינים קיימים למעשה צדדים – מדינת ישראל, הרשות הפלשתינית בגדה המערבית והרשות החמאסית ברצועת עזה. לשני הצדדים הפלשתינים יש מערכות של מטרות, ערכים ואינטרסים שונים בתכלית זאת מזאת. מציאות זאת לא מאפשרת קיום מו"מ דו-צדדי שבו אפשר להגיע לאיזה שהוא הסכם. לכן לקבוע, שאין כיום 'פרטנר' מעשי שאתו יכולה מדינת ישראל להגיע להסכם על הסדר בר-קיימא ישראל לכלל ה'פלשתינים'.

'מתונים' ו'קיצוניים' – בתוך כל אחד משלושת הצדדים המעורבים במו"מ קיים קונפליקט פנימי עמוק בין גורמים מתונים לקיצוניים. המתח בין גורמים אלה משפיע באופן מהותי על קביעת העמדות הפנימיות של כל אחד מהצדדים המעורבים, ביחס להסדר המדיני בין מדינת ישראל ל'פלשתינים'. קונפליקט זה, הן הפנימי והן בין הצדדים המעורבים, לא מאפשר לאף אחד מהצדדים להגיע להסכם על ההסדר המבוקש, ובעיקר לא להגיע להסכמה על הנגזרת הפוליטית של הסכמה זאת.

הממד הבינלאומי' להשגת הסכם – על פניו שללא הסכמה בינלאומית, בעיקר מצד ארה"ב, לכל בין ישראל לפלשתינים, הסכם כזה 'לא PIM? מים'.

  • משמעות מושני המוצא טלעיל:

העדות

מבחינת ישראל נוצר למעשח של פרטנר' להסכם מדיני בר קיימא, זאת למרות המאמצים הגדולים שהושקעו במסגרת IT השיח בנושא ישראל לארה"ב.

במציאות הזאת לדעתי, הסיכוי היחידי להשגת פתרון בר קיימא הוא שמדינת ישראל תיקבע באופן חד צדדי את עקרונות הליבה של ההיפרדות המוצעת באסטרטגיה. יש לשאוף להסכמה, לפחות חלקית, עם כל הצדדים המעורבים שתאפשר אולי להשיג את המטרה הרחוקה, של השגת הסכם על פתרון מדיני בר קיימא. החלטה כזאת אינה החלטה של 'לחיצה על כפתור' אלא החלטה על פתיחה בתהליך, שיכול להיות הדרגתי וכולל שלבי ביניים שיבטאו נחישות להשגת ההיפרדות בפועל.

המושג של ההיפרדות החד צדדית ספג בעיני רבים בציבור הישראלי מכה אנושה בעקבות התנהלות 'ההתנתקות' ברצועת עזה, אפשר לעשות במסגרת של תהליך הדרגתי, זאת מבלי להבטיח למתנחלים פתרונות לא מציאותיים ושאינם ברי יישום.

פתרון זה לא חייב להסתמך – בעיקר בממד הבינלאומי שלו – על הסכמים פורמליים שאין סיכוי להשיגם אלא, גם ואולי בעיקר, על הסכמות לא פורמליות שניתן להשיגן. התנאי הקריטי לנקיטה במהלך זה הינה הכרעה פוליטית פנימית בישראל על כך הפתרון החד-צדדית הינה היחידה שבאמצעותה אפשר להביא למדינת ישראל את התשובה המיטבית לשמירה על האינטרסים הקיומיים שלה.

לתהליך יישום האסטרטגיה

  • תנאי הבסים ליישום האסטרטגיה האסטרטגיה המוצעת אינה אידיאלית וגובשה מתוך השלמה ופשרה עם מסגרת סביבת האללוצים שלהלן:

שמירת הבסים הערכי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מהווה תנאי דומיננטי במתווה האסטרטגי.

קיימת מציאות של פריסה רבת היקף של התנחלות יהודית בשטחים שמעבר לגבולות ההסכמה הלאומית שתושג על גבול ההיפרדות. במסגרת הפתרון המוצע יש לקחת בחשבון פריסה זאת ולהתחשב, בגישה אמפתית, בקשיים יוצרת בדרך להשגת דו הקיום לאותו חלק, קטן יחסית, של המתנחלים ש'יישאו על גבם' הלכה למעשה את המשמעויות של Dw” ההיפרדות. בשום פנים אסור במציאות אילוץ-על בקביעת הגבול העתידי של מדינת ישראל.

המבחן המרכזי של האסטרטגיה המוצעת המידה בה יישומה הינו בר הן במציאות הפוליטית והמדינית הקיימת בישראל והן במציאות הקיימת בסביבה הבינלאומית הרלבנטית לישראל.

  • עיקרי הפעילות הצפויה ביישום האסטרטגית שלב התכנון – כאן תקוים פעילות לתכנון המרכיבים השונים של ביצוע התהליך, כגון: התווית הגבול, פירוט סידורי הביטחון הנדרשים לישראל, מדיניות הטיפול במתנחלים שימצאו את עצמם בצד הפלשתיני של גבול ההיפרדות, תכנון המרכיבים הפיזיים של ההיפרדות, שלבי תהליך ההיפרדות, המדיניות בממד הבינלאומי וכד'.

שלב היישום בפועל – בשלב זה להינתן למרכיבים שלהלן:

פתיחתו של שלב זה יכולה להיות מיד לאחר סיום התכנון של נושאי הליבה שלהלן בתהליך ההיפרדות, כלומר: להתחיל כמעט מיד לאחר השגת הרוב הפוליטי הנחוש לקיים את ההיפרדות החד-צדדית, זאת במתכונת המוצעת באסטרטגיה זאת או במתכונת אסטרטגית ישימה אחרת.

קביעת הגבול הגיאוגרפי של ההיפרדות והגדרת מרכיבי הביטחון הנדרשים להשגת 'דו הקיום הבלתי הינם תנאי הליבה לסף התחלת תהליך ההיפרדות. שתי קביעות אלה הינן התנאי ההכרתי שעל ישראל להחליט לפני התחלת Dw” התהליך בפועל. ההתייחסות לשאר המרכיבים הדרושים ליישום של תהליך ההיפרדות יכולים להיעשות במקביל לשאר שלבי היישום בפועל.

מרכיב מרכזי בתהליך היישום להיות התייחסות וטיפול אמפטיים במתן הפתרונות לבעיותיהם של המתנחלים שימצאו את עצמם בצד הפלשתיני של הגבול החדש, זאת מתוך כוונה לעודד את המוטיבציה שלהם לחזור ל'מדינת ישראלי במהלך שלבי היישום. הכלים העיקריים של אמפטיה זאת חייבים להיות כלכליים ולא מתן הבטחות שאין סיכוי מעשי ליישומן.

מתן זמן יחסית למתנחלים אלה לצורך קבלת החלטח על עתידם.

/ עד לסיום הזמן DIP? באזור המיועד להעברה לידי הפלשתינים 'סטטוס קוו' שלטוני, במסגרתו תהיה הפסקה מיידית של פיתוח תשתיות באזור, כמו כן תנאי הקיום של התושבים באזור זה חייבים להקביל לתנאי הקיום של כלל אזרחי יש להפסיק בהקדם האפשרי את האפליה המוענקת למתנחלים בכל הנוגע לקיום היום יומי רהתנחלויות, כמובן, מלבד לאחריות מיוחדת לנושא בטחון התושבים טוחזייבת להימשך עד לסיום תהליך ההיפרדות. INN? תום מועד הזמן תתקבל החלטה לגבי גישת הטיפול במתנחלים שייבחרו בכל זאת לא לעזוב את בתיהם ולהישאר בצד הפלשתיני.

/ לא יינקט כל צעד של פינו* בכפייה, ייעשה מאמץ לשמירה על 'תחושת צדק' באשר להתנהלות המדינה בכל האמור לתהליך ההיפרדות.

ריכוז ה'תנאים ההכרחיים' להצלחת ההשגה של ידו הקיום / התרחשות מהפך פוליטי בישראל שייקבע דרך חדשה בהתנהלות המדינית של המדינה. לדעתי, סימנים להיתכנות של מהפך פוליטי כזה מורגשים כבר במציאות הפוליטית כיום.

ההחלטה על ההיפרדות החד-צדדית הינה החלטה טוטלית, כל ניסיון להחליט על 'קצת היפרדות' נידון מראש לכישלון.

קביעת 'הגבול הגיאוגרפי' של ההיפרדות ופירוט 'מרכיבי הביטתון' הכרחיים לקיימות בלתי הפיכה של דו הקיום.

/ מראש, מפורט וקפדני, של מרכיבי הביצוע השונים בכפיפות לאסטרטגיה הכוללת המשמשת כתשתית העקרונית להחלטה הדמוקרטית על עתיד המדינה. שילוב צעדים אמפתיים המעודדים את המתלבטים להחלטה על חזרה ל'מדינת ישראל, ביטול אפליות מתקנות' המוענקות למתנחלים כתוצאה מ'המנוף הפוליטי' בו אוחזים הקיצוניים שבהם. מציאות העולה למדינת ישראל בעלויות עתק שהיו צריכות להיות מופנות לשיפור ההכרחי הנדרש במדיניות החברתית הכושלת של הממשל הנוכחי.

/* גיוס תמיכה בינלאומית בעיקר של ארה'ב למהלך ההיפרדות, לא צריכה להיות תנאי לקבלת החלטה צדדית של ישראל להתחיל ביישום האסטרטגיה המוצעת.

על מדינת ישראל 'לקחת בידיה' את האחריות לעתידה, גם הדבר דורש יציאה למאבק קשה, שאולי נראה על פניו' כבעל סיכוי נמוך יחסית, אך ייקבע את בטווח המעשי הנראה בעין.

ראה גם: ביוגרפיה של אריק אכמון

המסמך המקורי (סריקה)

הטקסט בעמוד זה הומר מסריקת המסמך המקורי באמצעות זיהוי תווים (OCR) ועבר עריכה קלה, ולכן ייתכנו בו שגיאות. הנוסח המחייב הוא המסמך הסרוק: