עבודת ייעוץ של אריק אכמון לשירותי בריאות כללית: תכנית אב למערכות מידע (2000).

מטרת העבודה…..

תיחום העבודה…

תכולת העבודה.

אבחון הסטטוס הנוכחי של מערך

הערכות חדשה של מערכות המידע ב"בללית'י

הנחות מוצא בביצוע

אילוצים וגורמי הפרעה….

בתחום הארגוני/פונקציונלי.

י. ממצאים בתחום גישת השירות.

הנחות מוצ.

המתודולוגיה של ההיערכות הארגונית…

קריטריונים להיערכות הארגונית.

כללל…

מערך המידע המרכזי.

מערכי המידע ביחידות היסוד הארגוניות

עיקרי תהליך המעבר מההיערכות הנוכחית לחדשה…

שידותי בריאות כללית

אסטרטגיה ארגונית לטיפול במידע

מצוא

מתודולוגיה לתיערכות חדשה מעלכות ה772/ IVPIIINI 22

א. ממא

תהליך השינוי הארגוני האסטרטגי המתרחש ביישירותי בריאות כללית"י יכול לפסוח על תחום הטיפול במערך המידע התומך בפעילות ה'יכללית'י. במרכוה של אסטרטגיה ואת עומד שינוי מעמיק בגישה התפקודית/ארגונית של ה'יכללית", שינוי שבמרכזו מתבצע מעבר מאוריינטציית תפקוד ריכוזית (בגישה של יימלמעלה למטה" – מההנהלה הראשית ליחידות הקצה), לאוריינטציה של תפקוד מבוזר לקוח (בגישה של יימלמטה למעלה' – מיחידות הקצה אל ההנהלה הראשית).

השינוי באסטרטגיה מחייב בחינה מעמיקה של התאמת המתכונת הנוכחית של הטיפול במידע לצרכיה של ה'יכללית" ובמידה ונדרש, גיבוש של טיפול ומתאימה יותר.

1. מטרת העבודה

  • ביצוע בחינה של החלופות להיערכות ארגונית, העומדות בפני החטיבה לתכנון ומידע ומרכזי המידע ביחידות המטה והשטח, שתשפר את אספקת המידע הנדרש לתמיכה בפעילותה של ה'יכללית".
  • גיבוש המלצה על חלופה ופיתוח של עיקרי הנגזרות הארגוניות הנדרשות ליישומה (תהליכי עבודה מרכציים, מבנה ארגוני וכדי).

2. תיחום העבודת

נושאי הטיפול הכלולים בעבודה ּאת מתוחמים בגבולות הבאים:

א) המסגרת המקצועית – העבודה מתמקדת במרכיב הארגוני של הטיפול באספקת המידע הנדרש לייכללית'י. ההתייחסות לנושאים המקצועיים, בתחומי דיסציפלינות המיחשוב ומערכות המידע, אינס במוקד העבודה (ואינס כלולים בהתמחותו של עורך העבודה).

ב) גישת הטיפול – העבודה עוסקת ברובד האסטרטגי של ההיערכות הארגונית של מערך המידע בייכללית", שבגישתו של עורך העבודה מאפייניו העיקריים הינס:

  • תהליך העבודה בנוי ברצף המתחיל בזיהוי המצב הנוכחי של תפקוד מערך המידע, עובר לגיבוש 'יפונקציית מטרה"י עתידית יש לשאוף בהיערכותו של מערך זה ומסיים בהצעה לתהליך המעבר מהמצב הקיים להיערכות העתידית.
  • הבחינה ומתן הפתרונות מ'ילמעלה למטה'י, החל מגיבוש כוללת לתפקוד הארגוני של הטיפול במידע ועובר לפיתוח של ייראשי פרקיסיי בנגזרות היישומיות של תפישה זאת. פיתוח הנגזרות היישומיות במלואן יחייב עבודה נוספת.

ג) מסגרת ההתייחסות – העבודה עוסקת בהיבט של המדיניות המקצועית שבבסים ניהול מערך המידע בייכללית'". Wy» בתחום זה כבר מצוי ברשות ה'יכללית'" N97) אחיטוב/בריזון מ- 1998 ועוד) מצויה בתחום התמחותו של העבודה, העבודה מתמקדת בהתוויית דרכי הפעולה הנדרשות ליישוס בפועל של המדיניות המקצועית שנקבעה ו/או שתיקבע. להתרשמותו של עורך העבודה, תחום זה טופל פחות בעבודות ייעוץ קודמות ומכאן החיוניות בעיסוק בו.

3. תכולת העבודתה

העבודה בוצעה בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2000, להלן מאפייני הביצוע העיקריים שלה: א) עיקרי שיטת העבודה – בביצוע העבודה שימוש בכלים הבאים:

  • ראיונות מדגס מייצג של מנהלים ומומחים מאוכלוסיית המעורבים בטיפול במידע בייכללית'י (ראה פירוט להלן).
  • לימוד חומר כתוב – מסמכים שונים שהופקו בייכללית'י בנושאים הקשורים לנושא העבודה ייעוץ חיצוניים רלבנטיים.
  • התייעצות על המסקנות מממצאיה של העבודה ודרכי הפתרון המוצעות לבעיות שעלו, עם מומחים חיצוניים בתחום מערכות המידע.

ב) תכולת הדו"ח המסכם – בדוייח המסכם כלולים הפרקים הבאים:

א. מבוא – מציג את מטרת העבודה, תיחוס העבודה ותכולת העבודה.

ב. סיכום ומסקנות – מוגשת תמצית מנהלים של עיקרי הדו'ייח של העבודה.

ג. | אבחון סטטוס נוכחי – מציג את ממצאי האבחון של המציאות הנוכחית בתחום הטיפול במידע. מתודולוגיה להערכות חדשה של ה'יכללית" – הצגת תפישה מתודולוגית לגבי מתכונת ההיערכות החדשה הנדרשת כתוצאה ממסקנות אבחון הסטטוס הנוכחי.

ה הצעה להיערכות חדשה של מערך המידע – מוצגת הצעה להיערכות חדשה המכילה הצעה למבנה ארגוני חדש והצעה לתהליך מעבר מההיערכות הנוכחית לחדשה.

ג) רשימת המרואיינים בעבודת

1) הנהלה ראשית

  • דייר יצחק פטרבורג – מנכייל. © מר איציק בכר – ראש אגף תכנון.
  • מר צבי מאור – ראש חטיבת הקהילה. > מר מגיד אברהמי – ראש משאבי אנוש וארגון בחט' האשפוז.

דייר רמי דיציאן – ראש חטיבת האשפוז. > דיר ירדנה קול – מנהלת מחי תכנון סיעוד. מר חזי כאלו – ראש חטיבת התכנון והמידע. — * גב' נאוה ילין – מנהלת מחי סטטיסטיקה באגף התכנון.

  • גב' אורית יעקבסון – אחות ראשית. © מר יוסי גל – עוזר רחייט לוגיסטיקה.
  • דייר אשר אלחיאני – ראש מנהלת הביזור. © מר הלל דשן – מנהל מח' קשר לקהילה באגף תקציבים.
  • מרנועו בר-ניר- ראש תקציבים. > גב'גילה קובה – מנהלת מחי תקצוב מרפאתי באגף תקציבים.

2( בתי חולים

  • דייר אהוד דוידסון – מנהל בייח מאיר. © דיר אילן זלינגר – סגן מנהל בייח סורוקה.
  • מר ואב לפקוביץ – משנה למנהל בייח סורוקה. * פייור – סגן מנהל בייח
  • מר רון שפיר – משנה למנהל קריית רבין. * דיירדני ורדי – סגן מנהל בייח סורוקה. 3( מחוזות הקהילת
  • מר אורי רבינוביץ – מנהל מחוז תל אביב. © דייר רנה יהלוס – מנהלת יח' הביזור, ירושלים.
  • מר שמואל לפיד – מנהל מחוז הדרום. © דיר גיים שלום – מנהל יח' הביזור, חיפה.
  • דיר מיקי וינ – מנהל מחוז > גב'נעמה טאורי – מנהלת מידע, ת"א.
  • גבי סיגל רגב – מנהלת כספים, דרוס. > מר רונן נודלמן – מרכז מידע, חיפה.
  • דיר גיא ניר – מנהל מרכז מידע, צפון.

6 מיחשוב

  • > מרגדי גילאון – ראש מיחשוב. > גב' פאני דרזנר – מנהלת שירותי קהילה.
  • גב' רחל ברקוביצ – מנהלת מרכז מידע.

ניהול דיון על העבודה כל עובדי האגף.

5( מומחים חיצוניים

  • מר רוני בריוון – יועצ מקצועי לייכלליתיי = * דיר יצחק שמר – יועץ בכיר, חברת גרטנר
  • מר זו אופק – סמנכייל Ness-ISI > פרופי ואב נוימן – מופקד על קתדרת מקסיקו למערכות מידע ניהולי, אוניברסיטת תל-אביב.

ברצוני להודות לכל עובדי ומנהלי הייכללית" שהשתתפו בביצועה של עבודה זאת. שיתוף הפעולה, הפתיחות והכנות שאפיינו את מעורבותס נותנים משקל רב לתוקף הפנימי של הממצאים ותורמים לאיכותן של המסקנות. באופן העבודה המשותפת חיוקה אצלי את ההרגשה הטובה לגבי איכותם של עובדי הייכללית" ומחויבותם ליצירת השינוי הנדרש בתפקוד הארגון.

תודה מיוחדת למומחים החיצוניים, שהינס מבכירי העוסקים בתחום מערכות המידע בישראל, על תשומת הלב וההערות המקצועיות המועילות שאפיינו את התייחסותס לממצאיה ומסקנותיה של עבודה זאת. ב. סיכום ומסקנות בפרק זה מוצגים עיקרי הממצאים והמסקנות של העבודה. הפירוט המלא מוצג בפרקים הבאים. 1. אבחון הסטטוס הנוכחי של מערך המידע להלן תיאור המרכיבים המרכזיים שאובחנו בתפקודו הנוכחי של מערך המידע בייכללית'י. מטבע הדברים ההתייחסות הינה לממצאים הבעייתיים, ואת לא שלא קיימים מאפיינים חיוביים 037 בפעילות הנוכחית, אלא כתוצאה מהצורך לאתר את המרכיבים הבעייתיים כנקודת המוצא לפתרונות המוצעים לשיפור בתפקודו של מערך המידע.

א) אילוצים וגורמי הפרעה לתפקוד אפקטיבי של מערך המידע מסה קריטית של יישומים קיימים – חלק ניכר מהיישומים התפעוליים המרכזיים, המשמשים ככלים העיקריים בייצור מוצרי המידע התומכים בפעילות הייכללית'י, נבנו על בסיס טכנולוגיה מיחשובית וארכיטקטורת מידע בגישה של ולא כחלק ממכלול יישומים בעלי תשתית טכנולוגית משותפת וארכיטקטורת מידע כוללת. במצב זה הקישוריות ביניהם לצורך הפקת מוצרי מידע אינטגרטיביים היא בעייתית ביותר ומחייבת התמודדות מורכבת ועתירת השקעה למתן תשובה לדרישה לקבלת מוצרי מידע המופקים משילוב בין מספר יישומים.

תשתית הנתונים שבבסים מערך המידע (טבלאות יסוד, אינדקסים, מספרים קטלוגיים

  • קיימת שונות עמוקה בהגדרת המרכיבים אלה, הן בין היחידות הפועלות בייכללית" והן במסדי של יישומי המידע השונים.
  • לא קיים גוף מרכז אחד שבאחריותו הפעולה להאחדה של ההגדרות בכל תשתית הנתונים.
  • לא קיימת מערכת של כללים ותהליכי עבודה המסדירים את הגישה והשיטה של האחדת תשתית הנתונים, כמו כן לא קיימת תכנית עבודה רב-שנתית להתמודדות קריטי זה.

כתוצאה, איכות המידע האינטגרטיבי היא ברמה נמוכה, שיפורה מחייב עבודת טיוב אינטנסיבית, אמינותס של מוצרי המידע לעיתים קרובות נמוכה וזמינותס בעייתית, ואת בגלל הצורך בטיוב עתיר עבודה ידנית לפני הפקתם.

מיומנות ואיכות עובדי מערך המידע – לקבוע שהסגל הנוכחי של עובדי מערך המידע ב'יכללית" על הדירוג של ייבינוני ומטהיי. ואת בעיקר כתוצאה מסטטוס ארגוני נמוך של מערך המידע שאינו מאפשר גיוס עובדים מקצועית הולמת. לעיתים קרובות קיימת נחיתות מקצועית של עובדי המידע בייכללית'י, כלפי הלקוחות הפנימיים שלהם והן כלפי גורמי ה- outsourcing המופעלים על ידם. אבטחת מידע – המציאות בתחום מרכזי זה הינה עגומה. סטנדרטי ונהלי אבטחת המידע עונים לנדרש מגוף הפועל בסביבה תחרותית, בעל רגישות בנושאי הפרט ובעייתיות בנושאים מדיקו- לגליים.

5( מדיניות מידע ותורת הפעלה – אין הלימה בין היקף ומורכבות הפעילות בתחום המידע בייכללית'י לבין התשתית התורתית העומדת לרשות המערך המטפל במידע, ואת הן בנושאי המדיניות המקצועית של הטיפול במידע והן בשיטה והנהלים של הפעלת מערך הטיפול במידע.

ב) ממצאים בתחום הארגוני/פונקציונלי

בתחום זה כלולים ממצאים בנושאי מתכונת התפקוד של הפונקציות הארגוניות הפנימיות המשתתפות במערך הטיפול במידע.

1( ממצאים כלליים

  • המבנה הארגוני של יחידות אגף המיחשוב מושתת על זיקה ללקוחות הפנימיים העיקריים (קהילה, בתי חולים NPN?) מטה בהנהלה הראשית) ולכיסוי מטלות תפעוליות בתחום המיחשוב. בעבודת היחידות בפועל מתקיים עירוב של תפקידים בתחומים של פיתוח יישומים, ניהול פרוייקטים, מתן שירותי מידע למשתמשים וכיסוי מטלות טכניות, ואת לא בהלימה להגדרת תפקיד היחידה ו/או למיון לפי תחומי התמחות מקצועית.

הקשר בין הפעילות השוטפת של האגף לבין תכנית העבודה השנתית שלו הינו חלקי, בפועל עוסקות יחידות האגף במילוי מטלות בשיטה של יימקרים/תגובות"י, בעיקר כתוצאה מייהנחתות'י של משימות מיידיות מדרגי הנהלה ולא כתוצאה מבחינה מסודרת של צורכי הלקוחות הפנימיים. לא קיימת מערכת שליטה ובקרה שיטתית על המרכיבים העיקריים של פעילות מערך המידע. קיימת שונות גדולה במבנה ובתפקוד מערכי המידע בין גופי היסוד הארגונים בפריפריה (מחוזות, בתי חולים NPN? ההנהלה הראשית). כמעט לכל גוף תפישה עצמאית של תפקוד מערך המידע הספציפי שלו ותופעת יישומים עצמאיים נפוצה ביותר. כתוצאה, בזבוז משאבים על ANN" מחדש של הגלגליי ואיבוד מסיבי של ידע.

העיסוק בנושאי המידע מחולק בין כמה גופים בהנהלה הראשית, העוסקים כל אחד בפיתוח היישומים ואספקת צורכי המידע בתחום אחריותו, ואת קשר רופף למדי אגף המיחשוב (כגון:

תקציבים, לוגיסטיקה, תכנון, מנהלת הביוור, ועוד).

התחלופה הגבוהה המומחים המקצועיים באגף המיחשוב גורמת לאיבוד שיטתי של ידע וניסיון וכן לצורך בעיסוק מתמיד בהכשרת חדש, זאת מבלי שניתן לקצור את פירות ההשקעה.

2( ממצאים בתחום התפעול (מיחשוב)

רמת התמיכה הטכנית המסופקת ע'יי המיחשוב ליחידות הפריפריה הולמת לצרכים. כתוצאה, קיים שימוש מופרז בספקים חיצוניים.

קשה לזהות גוף תמיכה מרכצי הפועל מול יחידות הפריפריה בגישה של ,“one contact” ניתן לפנות ולקבל את כל התמיכה הטכנית הדרושה ליחידה.

קיימת תחושה אצל מנהלי יחידות היסוד הארגוניות של קיוס ביורוקרטיה כבדה ותהליך קבלת החלטות לא אפקטיבי בכל הנוגע לתהליכי רכש והצטיידות במרכיבי החומרה והתוכנה המנוהלים באגף המיחשוב. 3( ממצאים בתחוסם פיתוח היישומים לא קיימים תורה ונהלי פיתוח מקצועיים כלל-ארגוניים, העומדים בבסים תחליכי פיתוח היישומים המנוהלים עיי הגורמים השונים בייכללית" העוסקים בתחום זה.

פיתוח היישומים המרכציים מתנהל לעיתים במקביל ממרכזים שונים שאינס מתואמים ברמה הולמת. קיימים ליקויים מהותיים באורינטציה של פיתוח כנגזרת של צרכי הלקוח הפנימי.

  • בחירת היישומים לפיתוח נעשית לעיתים קרובות בגישה של יימלמטה למעלה" – של בדיד ובעקבותיו קבלת החלטה על פיתוח יישוס ספציפי ובהמשך ביצוע הפיתוח בגישה של מגרעותיה שתוארו לעיל).

4( מאפיינים תפעוליים בהפעלת מערכות המידע

התמיכה אפקטיבית של מרכז המידע הארצי בצורכי ביחידות היסוד הארגוניות הינה מוגבלת (בעיקר בכל הנוגע למידע ארגונס

  • התמיכה המרכזית של מרכז המידע מתבטאת בעיקר בסיוע לכריית הנחוצים ליחידות היסוד ובטיובס ולא בתמיכה באספקת מוצרי מידע בכל הספקטרוס הדרוש ליחידות הפריפריה. ג) ממצאים בתחום גישת השירות 1( האורייטציה הבסיסית
  • תפישת השירות מאופיינת בהעדפת מתן השירות למערך הניהול הבכיר ו/או לקבוצות מומחים, בעוד שמתן התמיכה למשתמש הקצה הרגיל היא מוגבלת.
  • המידע הניהולי ממודר ולא שקוף לשכבה הרחבה של משתמשי הקצה (וגס לא לרמת ההנהלות של יחידות היסוד הארגוניות).

2( ממצאים בתחום הממשק ללקוחות

  • לא קייסם ממשק תמיכה בגישה של “one contact” בין אגף המיחשוב לבין גופי המידע של TPN? היסוד הארגוניות.
  • לא קיים מנגנון מקיף ושיטתי לקיוס יידו-שיחיי הלקוחות הפנימיים (קהילת המשתמשים) לבין הספקים הפנימיים (גורמי אגף המיחשוב).
  • קיימות כפילויות רבות בטיפול בדרישות מידע חוצה-ארגון.

2. הערכות חדשה של מערכות המידע ב'יבללית'י

כמסקנה מאבחון הסטטוס הנוכחי של מערך הטיפול במידע בייכללית"" מוגשת להלן הצעה להיערכות חדשה של מערך א) גישה מתודולוגית 1) תהליכי עבודה עיקריים בתפקוד הבסיסי של מערך. המידע ניתן שני תהליכי עבודה עיקריים, להלן תמציתי של תהליכים אלה:

(א) תהליך לפיתוח/רכישת יישומים

תהליך זה הוא פרויקטלי במהותו הוא מופעל כתוצאה מצורך ספציפי ומבוצע במסגרת תכנית המתוחמת בתקציב לסיוס הביצוע. ברצף התהליך לציין את המרכיבים הבאים:

  • הגדרת הצורך לפיתוח היישוס – הגדרת צורך אצל המשתמש, הגדרת תועלות ומדדי הצלחה והגדרת הצורך ביישוס במונחי אוייש.
  • פיתוח/רכישת היישום – ניתוח ועיצוב היישוס, החלטה על גורס מפתח או על מקור רכישה וביצוע הפיתוח של היישום.
  • בניית/שדרוג תשתית טכנולוגית – התאמת פתרון מיחשוב להפעלת היישוס (חדש או התאמת תשתית קיימת), הקמת התשתית הטכנולוגית להפעלת היישום.
  • קבלה – הרצה טכנית של היישוס, הרצה ניסיונית של היישוס (פיילוט), בחינת ההתאמה של היישום ע'יי הלקוח הפנימי (המשתמש).
  • הפעלה – הדרכת המשתמשים, הפעלת היישוס, מתן משוב למפתחים לקראת גרסה משופרת. (ב) תהליך לאספקת שירותי מידע תהליך זה הוא רציף במהותו וכולל את הפעילויות השונות הקשורות לאספקת שירותי מידע. ברצף התהליך לציין את המרכיבים המרכציים הבאים:
  • תמיכה במשתמשים – הפעלת ממשק התמיכה למשתמשי הקצה, הדרכה TN" כדיי ביצוע בהפקת מוצרי המידע מהיישוס, סיוע במיצוי היישוס להפקת מוצרי מידע לא שגרתיים.
  • ניהול וטיוב מסדי נתונים – האחדת בסיס הנתונים, הפעלת כלי מחשוב לוגיים לטיוב נתונים, הפעלת בקרה ומשוב על הצורך בטיוב נוסף, ידני כמה שאפשר ביימקוריי הונת הנתונים), אינטגרציה של נתונים ממקורות למסד הנתונים הכלל-ארגוני.
  • בקרת היישום – קבלת משוב על אפקטיביות הפקתם של מוצרי המידע היישום, החלטה על הצורך בשדרוג מוצר קיים או פיתוח מוצר חדש.
  • הגדרת צרכים למוצר. מידע או משופר – במידה וקיים הצורך, הפקת מוצר המידע החדש מתוך היישוס הקיים, או בקשה לפיתוח יישוס חדש.

2( תפישת המבנה 2

במערך הטיפול במידע קיימת הפרדה בין שלוש פונקציות ארגוניות מרכזיות שלהלן:

  • פונקציית מרכו המידע – משמשת כממשק מערך המידע המרכזי הלקוחות הפנימיים המשתמשים במוצרי המידע. האוריינטציה הפנימית של פונקציה זאת הינה לכיוון הלקוחות.
  • פונקציית פיתוח יישומים – עוסקת בפיתוח ו/או רכישה של חיישומים התפעוליים המהווים את יפס הייצוריי להפקתם של מוצרי המידע. האוריינטציה הפנימית של פונקציה ואת היא כפולה: הן בכיוון צורכי הלקוחות הפנימיים (משתמשים) והן בכיוון הטכנולוגי/טכני.
  • פונקציית התפעול – מופקדת על הפעלת התשתית הטכנולוגית/טכנית של תהליכי VS” המידע. האוריינטציה הפנימית של פונקציה היא מיחשובית/טכנולוגית (חומרה, תוכנה ותקשורת). 3( מרשם מבני קונצפטואלי – להלן מרשם מבני קונצפטואלי המציג את התפישה התפקודית ביחידת מערכות המידע. היררכיית הפונקציות בייפירמידה'י וכיווני התהליכים המרכזיים מייצגים את הגישה הבסיסית הלקוחות. כמו כן מוצגת במרשם התפישה לפיה פונקציית הייתפעוליי הינה התשתית לפעילות בייצור מוצרי המידע והחוליה האחרונה ברצף התפקודי הקיים במערך הטיפול במידע. לקוחות פנימיים (משתמשים) שירות לקוחות פיתוח/רכישת יישומים הפעלת ברוייקטים לפיתוח/רכישת יישומים תשתית טכנולוגית ותפעול 4( מדדי ההצלחה של ההיערכות לטיפול במידע
  • אפקטיביות – הצלחה בהשגת הנדרש למתן תשובה הולמת לצורכי המידע של הלקוחות הפנימיים.
  • יעילות – הצלחה במיצוי מירבי של המשאבים (כספיים ואחרים) שהייכללית"" מוכנה להקצות לטיפול במידע.

ב) פירוט ההיערכות הארגונית המוצעת

1( המדרג הארגוני בתחום הטיפול במידע

  • רובד מערכת המידע המרכזי – מערכות המידע בהנהלה הראשית של הייכללית'י. אחראית לטיפול במידע ברמה הכלל-ארגונית.
  • רובד היסוד האבגוניות – יחידות המידע במחוזות הקהילה ובבתי החולים ויחידות המטה בהנהלה הראשית של ה'ייכללית'י. אחראים לטיפול במידע ברמה הנדרשת ליחידות הפריפריה. 2) מרשם ארגוני (פונקציונלי) של יחידת מערכות המידע בהנהלה הראשית מנהל מערכות מידע מטה מטה ארגוני מקצועי בקרה ושאבי אנוש או"ש ותורת הפעלה.

הדוכה אבטחתמידע

ותקצוב אסטרטגיה טכנולוגית ויישומית.

הקמת תשתית

תפעול

)מיחשוב( יישום

|! !| מוכז

1 1 מידע |

  • מרכו פרוייקטים. תמיכה.

ניתוח מיצוי

מערכות. pnw»

אחזקה ושילוב ניהול וטיוב

מערכות. מסדי נתונים.

הערות

  • המרשם הפונקציונלי אינו והה בהכרח למבנה הארגוני הפורמלי של יחידת מערכות המידע, זה יגובש רק לאחר ניתוח אויישי שיקבע את נפחי הפעילות הנדרשים ואת תקני האיוש הנגזרים מהם.
  • מנהל פונקציית יכול להיות מופקד, בהתאם לכישוריו, על מפונקציות המשנה שלה (ייפיתוח יישומים'י או יימרכז מידעי).

פירוט של הפונקציות הארגוניות ביחידת מערכות המידע המרכזית מוצג בפרק ההיערכות הארגונית החדשה.

3( יחידות המידע ביחידות היסוד הארגוניות

במסגרת ההגדרה של ייחידות היסוד הארגוניות" כלולים המערכים הארגוניים העיקריים של ה'יכללית":

  • מחוזות הקהילה. * בתיהחולים. * יחידות ההנהלה הראשית.

(א) תיאור הפונקציות הארגוניות של יחידת המידע ביחידות היסוד

  • למרכו התמיכה -הגורס ביחידת היסוד שייממוליי למרכז התמיכה ביחידת מערכות המידע בהנהלה הראשית.
  • עיבוד נתונים והכנת דוייחות – הטיפול במרכיב עיבוד הנתונים והכנת הדוייחות בנושאים עליהם מופקד מערך המידע.
  • הדרכה והטמעה – הפעלת הדרכה לסיוע למשתמשי הקצה בהעמקת והטמעת השימוש ביישומי ובכלי המידע השונים העומדים לרשותס.
  • זיהוי צרכים – השתתפות בייתרגוס"י של צורכי המשתמשים ליישפהיי של מערכות מידע. כמו כן מתן סיוע בקביעת סדרי העדיפויות בטיפול במתן הפתרונות לכיסוי הצרכים.
  • תמיכה בצרכי מידע לניהול – כיסוי את צרכי מערך הניהול של יחידת היסוד בדוייחות תומכי הספציפיים לצרכים המקומיים.
  • טיוב נתונים – פעילות ביימקוריי (קרוב ככל היותר ליחידות הקצה), לזיהוי ותיקון של שגיאות בהזנת נתונים.

(ב) תיאור התפקידים ביחידת המידע

  • מנהל יחידת המידע – אחריות ניהולית וארגונית לתפקוד היחידה.
  • מתאם מערכות (מידען) – אחראי לממשק הפנימי מרכו המידע לבין המשתמשים השונים ביחידת היסוד, בנושאים: סיוע מוצרי מידע, הדרכה והטמעה של השימוש ביישומי וכלי מידע וזיהוי צרכים למוצרי נוספים.
  • גורס מקצועי בתחום מערכות המידע
  • ממשק עם מרכז התמיכה ביחידת מערכות המידע בהנהלה הראשית.
  • פיתוח יישומים ספציפיים הדרושים ליחידת היסוד, על בסיס מערכות מדף המשולבות במערך המיחשוב הכלל-ארגוני (יישומי תכנות ניהול ותכנון מקומיות
  • יצירת הייערך המוסף'י בעיבוד והכנת מתוך יישומי המידע הקיימים.
  • הכנת דוייחות תומכי ניהול לצורכי מערך הניהול של DPN? היסוד.
  • ריכוז הפעילות בתחום טיוב הנתונים.
  • גורס מקצועי בתחום האוייש – אחראי לתחום זיהוי צרכי המשתמשים וייתרגומס'י למונחי מערכות מידע.

אבחון הסטטוס הנוכתי של מעלך המידע

חשוב להדגיש בפתח ההתייחסות לסטטוס הנוכחי של הטיפול במידע ב'יכללית" את האופי הלא-מאוזן של התייחסות מסוג זה. ההתמקדות בצד הבעייתי של התפקוד בחזקת התעלמות ממרכיבים חיוביים רבים הקיימים בתפקודו של מערך הטיפול במידע הקיים בייכללית'י, אלא תוצאה של הצורך להפיק מהאבחון את הנתונים לניתוח המרכיבים הדורשים שיפור. להלן כמה מאפיינים חיוביים חשובים הקיימים בתפקוד הארגוני הנוכחי של מערך המידע:

1 אגף המיחשוב בהנהלה הראשית והיחידות העוסקות בטיפול במידע ביחידות היסוד הארגוניות (מחוזות, בתי חולים ויחידות ההנהלה הראשית) הינן יחידות במערכת הכוללת של ה'יכללית". התמודדותם עם הדרישה האדירה לאספקת מוצרי מידע מעוררת הערכה רבה, בעיקר במציאות בה חלק ניכר מהכלים העומדים לרשותם אינס הולמים לתמיכה בהתמודדות זאת.

2 ההתגייסות של העוסקים המידע למתן פתרונות בנושאי מידע שונים, 'יהמונחתים" עליהס חדשות לבקרים, היא מירבית. במסגרת המגבלות (שיפורטו להלן) עושים עבודה טובה מאד למתן תשובות לדרישות, בד'יכ בלוחות סבירים.

3 קיימת מודעות עמוקה ביחידות העוסקות במידע לצורך בשיפור התפקוד בתחום זה ונעשה מאמ מקומי גדול להשגת שיפורים, ואת במציאות בה מאמצ זה לא נתמך עיי תכנית כלל-ארגונית אפקטיבית לקידוס הטיפול במידע.

באופן כללי ניתן לקבוע שהכשלים הקיימים בטיפול במידע "719999 תוצאה של בעיות מערכתיות ולא נובעים מחוסר מוטיבציה והשקעה של העושים במלאכה.

1. הנחות מוצא בביצוע האבחון

א) גישת מיון ממצאי האבחון

על מנת לא לגדוש את כל ממצאי האבחון 79072 אחד יצירת VIN” מקשריי בין הממצאים למתודולוגיה של הפתרון המוצע ולהצעת ההיערכות החדשה, ימוינו ממצאי האבחון בקבוצות הבאות: 1( תחום האילוצים וגורמי הפרעה – ממצאים המהווים אילוצים ו/או גורמי הפרעה לתפקוד תקין של מערך המידע.

2( התחוס הארגוני/פונקציונלי – ממצאים הקשורים לתפקוד הארגוני/פונקציונלי של מערך המידע הקיים (תהליכי עבודה, מבנה ארגוני וכד'), בתחום זה יקוים מיון פנימי לפי המרכיבים:

  • נושאים כלליים.
  • נושאים תפעוליים (מיחשוב).
  • נושאי פיתוח והפעלת יישומים.
  • ממשק שירותי המידע ללקוחות הפנימיים.

3( תחום גישת השירות – ממצאים המאפיינים את אוריינטציית השירות הקיימת בתחום שירותי המידע של הי'כללית"י, ואת הן ברמת אגף המיחשוב והן ברמת מרכזי המידע ביחידות הארגוניות בפריפריה.

ב) התייחסות למאפיינים מקצועיים

כאמור במבוא למסמך זה, לא התייחסות מקצועית לממצאים, הן בתחום המיחשוב (חומרה, תוכנה ותקשורת) והן בתחום מערכות המידע (מדיניות מקצועית לטיפול במידע, המערכות והיישומים השונים, קישוריות, תשתית הנתונים וכדי). רק המשמעות מהממצאים המקצועיים בהיבט הרלבנטי לצורך במתן פתרון ארגוני לטיפול בהם.

ג) טיפול בנושאי התפעול

עבודה ואת לא תעסוק במיפרט הפנימי של תפקוד פונקציית התפעול של המערכות הממוחשבות העומדות בבסים הטיפול במידע. ההתייחסות לנושא התפעול תהיה רק להיבטיו לגבי המערך הארגוני המטפל במידע.

2. אילוצים וגורמי הפרעה

האילוצים וגורמי ההפרעה שיוצגו להלן מהווים מעטפת של מגבלות ו/או אתגרים שכל פתרון מוצע להיערכות הארגונית של מערך המידע יהיה להתמודד איתם, באחת משתי דרכים:

  • להשלים עם קיומס ולהציע את הדרך הארגונית למזער את השפעתם על תפקוד מערך המידע. לסמנם כיעד לשינוי ולהציג את הפתרונות הארגוניים שיאפשרו לשנותס.

א) מסה קריטית של יישומים קיימים

המדיניות ותהליכי פיתוח היישומים שהתקיימו בייכללית'י במשך שנים לפיתוחס של מספר יישומים תפעוליים בסיסיים (כגון: מערכות עומרי, מערכת הדמוגרפיה, מערכת "OP ועוד), עתירי השקעה וממוסדים עמוק בתפקוד מערך המידע, יישומים אלה מאופיינים במרכיבי הפרעה מהותיים לתפקוד אופטימלי, שהעיקריים בהם הינן:

1( היישומים פותחו על בסיס טכנולוגיה וארכיטקטורה מיחשובית של “stand alone" האחד ביחס לשני, מצב שאינו מאפשר קישוריות של יצירת מערכת מידע משולבת, זאת בעיקר בתפקוד כאבני יסוד לאספקת מידע תומך ניהול.

(2 מהיישומים בנוי בסטנדרטי מיחשוב מיושנים שאינס מאפשרים מתן ידידותי למשתמשים שאינס מיומנים בהפעלה מתוחכמת של מערך מידע.

3( תפישת הפיתוח נעשתה באורינטציה טכנולוגית שאינה מאפשרת גמישות מספקת לשילוב תפוקות במוצרי מידע העונים לצורכי הלקוחות הפנימיים.

מציאות זאת מחייבת התמודדות מורכבת על מנת להשיג את התפוקות הנדרשות מתפקודם של יישומים אלה. 2( תשתית הנתונים שבבסים מערך המידע המציאות בתחום זה בייכללית'י היא עגומה ביותר. המערכת של טבלאות היסוד, האינדקסים, המספרים הקטלוגיים, המדדים התפעוליים וכדי, המשמשת כבסים ליישפהיי המשותפת של מסדי הנתונים העומדים בבסים מערך המידע של ה'יכללית'י, הינס בחזקת "ימגדל בבליי המאופיין במרכיבי הכשל הבאים: 1( קיימת שונות עמוקה בהגדרת המרכיבים הנייל בתשתית הנתונים, הן בין היחידות הפועלות בייכללית'י והן במסדי הנתונים של יישומי המידע השונים.

2) לא קיים גוף מרכז אחד שבאחריותו הפעולה להאחדה של ההגדרות בכל תשתית הנתונים. הטיפול מחולק בין שאינס מתואמים אחד השני (כגון: מח' הסטטיסטיקה התכנון, אגף משאבי אנוש וארגון בחטי האשפוז, מחלקות שונות באגף המיחשוב ויחידות מידע בבתי החולים והמחוזות). 3( לא קיימת מערכת של כללים ותהליכי עבודה המסדירים את הגישה והשיטה של האחדת תשתית הנתונים. לא קיימת תכנית עבודה רב-שנתית להתמודדות עם נושא קריטי זה.

4( לא קיים כלי מחשובי כלל-ארגוני שבאמצעותו אפשר לטפל במרכיב הטכני של תהליך האחדת הנתונים.

התוצאה ממציאות מתבטאת בעיקר במופעים הבאים

1( איכות המידע האינטגרטיבי נמצאת ברמה נמוכה ושיפורה מחייב עבודת נתונים – לא יעילה ובעלת אפקטיביות לא משביעת רצון.

2( כתוצאה, זמינות המידע האינטגרטיבי אינה עומדת בדרישות הייומן האמיתיי הנחוצ ללקוחות הפנימיים. 3( קיימת מגבלה באמינות המידע, בעיקר בכל למידע כלל-ארגוני תומך ניחול.

ג) טיוב הנתונים

הצורך בטיוב נתונים נובע ממספר מופעים בתחום נגזרות המידע שהעיקריים שבהס הינס: 1( חוסר תשתית נתונים אחידה כנייל.

2( מבנה שונה של טפסים, העוסקים באותו נושא, ביחידות שונות של ה"כלליתיי. כתוצאה, הנתונים הנרשמים בטפסים משמשים מקור לאספקת נתונים ברי השוואה במערכת ממוחשבת.

3( ליקויים הארגונית ובכללי משמעת בכל הנוגע לנוהלי רישוס ובקרה ובהקפדה על קיום ייכללי המשחק" בתחום זה.

כתוצאה ממציאות זאת קיימים מהותיים נתוני הפעילות בפועל לבין הגדרתם כנתונים במערכות המידע. אין צורך להרבות במילים לגבי משמעות מצב זה ביחס לצורך בהשקעת עבודה רבה בטיוב נתונים על מנת להופכם לבעלי מכנה משותף ולברי השוואה במערך עיבוד נתונים ממוחשב. בנוסף, לא קיימת תפישה אחידה של תהליכי העבודה בתחום ניהול מסדי וטיובם, וכן של האחריות לטיוב הנתונים בין הגורמים השונים המעורבים בתהליכי האיסוף, העיבוד וההפצה של מוצרי המידע.

התוצאה המצטברת של מציאות זאת מקבלת ביטוי במופעים הבאים:

1( קיימת השקעה רבה של עבודה בתהליכי טיוב הנתונים.

2( קיימת פגיעה מהותית באיכות הנתונים, בעיקר בכל הנוגע למוצרי מידע אינטגרטיביים תומכי ניהול. 3( קיימת פגיעה בזמינות הנתונים במסגרת של yor” אמיתיי הנדרש ע'יי הלקוחות הפנימיים. 4( קיימת פגיעה באמון העובדים באמינות הנתונים, ולכן גם בהתייחסות אל המידע ככלי ניהולי ביותר. ד) מיומנות ואיכות של עובדי מערך המידע באופן כללי אפשר לקבוע שהסגל הנוכחי של עובדי מערך המידע על הדירוג של ייבינוני ומטהיי. ניתן כמה סיבות מרכזיות למציאות זאת:

1( הסטטוס הארגוני של אגף המיחשוב נמוך למדי במדרג הארגוני של הייכללית'", כתוצאה לא ניתן לגיים מנהלים ועובדים ברמה הנדרשת.

2( קיימת תופעה של יידלת מסתובבת'י אצל ניכר של העובדים המקצועיים המועסקים במערך המידע של ה'יכללית'י. עובדים אלה מתייחסים בארגון כשלב מעבר לצבירת ניסיון לפני מעבר לארגוני מידע יותר יוקרתיים ומתגמלים.

3( לעתים קרובות קיים חוסר הלימה בסטטוס המקצועי, ה'ימעסיקיסם'י עובדי הייכללית'י לבין מועסקים ב- ,outsourcing בו עובדי הייכללית" מבחינה מקצועית ביחס לעובדי הספק החיצוני. התוצאה של מצב זה מתבטאת בעיקר בשני מופעים בעייתיים:

1( הסטטוס המקצועי של מערך המידע נמוך למדי בתפישתס של הלקוחות הפנימיים.

2) היכולת המקצועית של עובדי מערך המידע לנהל את פעילות ה- outsourcing הענפה הנדרשת ל'יכללית'י היא מוגבלת למדי, בעיקר למול המציאות בה השירותים לייכלליתיי מסופקים עיי הגורמים הגדולים ביותר בענף, שרמת המקצועיות והתחכוס שלהם היא הגבוהה ביותר בישראל.

ה) אבטחת מידע

למותר להדגיש את הצורך ברמה ביותר של אבטחת נתוני המידע בייכללית'י. הפעילות של ה'יכללית'י בסביבה תחרותית והעיסוק של הארגון בנושאים ביותר מבחינת צנעת הפרט והנושאים המדיקו- לגליים הקשורים באספקת בריאות, הופכים את הצורך במערך של אבטחת ברמה הגבוהה ביותר למרכיב חיוני בתפקוד מערכות המידע של ה'יכללית'י. המציאות בתחום זה היא עגומה למדי, ככל הנראה לא קיים במערך המידע גוף מקצועי ומיומן המופקד על הטיפול בתחום זה.

ו) מדיניות מערכות מידע ותורת הפעלה

בתפקוד מערך המידע של ה'יכללית" קיימים מאפיינים מורכבים ועתירי פעילות של גורמים מעורבים שונים. כדוגמא חלקית אפשר לנקוב בנושאים הבאים:

1( מדיניות ניהול המידע בייכללית" היא מהמורכבות ביותר בהשוואה לכל בישראל, גיבושה ומיסודה מחייבים חשיבה, תכנון, קביעת תהליכי עבודה ונהלי ביצוע.

2( בתהליכי אפיון הצרכים, פיתוח המערכות וייצור המידע, משתתפים במשולב גורמים רבים – בתוך אגף המיחשוב, גורמי מטה ונציגי לקוחות פנימיים.

3( בתהליכי הטיפול במערך המידע משולבים במכלול אחד מרכיבים מקצועיים 0919719 תהליכי עבודה מורכבים.

4( במרכיבי הטיפול במידע קיים שילוב בין גורמי ה'יכללית' למספר רב של ספקים חיצוניים, ואת קיום אינטראקציה גורמי ה'יכללית" לספקים בנושאי טיפול ובתהליכי התקשרות, פעילות משותפת, קבלת מוצרים, מתן תמיכה וכד'.

5( השינוי הארגוני שעוברת ה'יכללית'י, במעבר מאוריינטציה ריכוזית לאוריינטציה מבוזרת, מחייב השקעה גדולה בחשיבה תורתית לגבי המשמעויות הנגזרות בכל הנוגע למערכות המידע.

נושאים אלה ונוספים, מחייבים קיומה של מדיניות מגובשת לניהול מערכות המידע, וכן קיוס של נגזרות ארגוניות שיהוו תורת הפעלה ממוסדת, ואפקטיבית. לא קיימת כיום תורה כואת גוף המיחשוב המופקד על פיתוחה.

ז) עבודת

הטיפול במידע בייכללית'י הינה פעילות רבת פנים, בעלת ממשקים לכל מרכיבי הארגון, עתירת משאבים ועומדת במוקד של דרישות ביצוע קיצוניות, כל אלה יוצרים קונפליקט מתמיד בין צרכים ליכולות. במצב זה נדרשת עבודת מטה מורכבת שתאפשר תפקוד מיטבי של מערך המידע. לא קיים באגף המיחשוב גוף מטה שיכול לטפל בנושאים הנייל – הן במרכיבים הארגוניים/לוגיסטיים (רכש, משאבי אנוש, הדרכה, תכנון ותקצוב וכד') והן במרכיבים המקצועיים (מדיניות ותורת הפעלה, אבטחת מידע, בקרה 3. ממצאים בתחום הארגוני/פונקציונלי בתחום זה כלולים ממצאי אבחון הסטטוס בנושאי מתכונת התפקוד הארגוני של פונקציות הפעילות הפנימיות של מערכות המידע. צריך להדגיש שפירוט הממצאים שלהלן מתיימר לכסות בצורה מלאה וממצה את המציאות בתחום הנבדק. הפירוט רשימה רחבה ומקיפה של נושאים שהועלו ע'יי המרואיינים ו/או זוהו עיי עורך העבודה. המשקל המצטבר של הממצאים מאפשר את זיהוים של רוב הנושאים המהותיים המחייבים התייחסות ופתרון בתחום הארגוני.

א) ממצאים כלליים

1( ההקשר שבין המבנה הארגוני הפורמלי של מחלקות המיחשוב חלוקת התפקידים בתוך המחלקות אינו עקבי. בעוד שמבנה המחלקות לפי התייחסות לקבוצות העיקריות של הלקוחות הפנימיים ו/או למטלות טכנולוגיות בתחום המיחשוב, בפועל קיימת חלוקה בה קיים עירוב של תפקידי פיתוח מערכות ספציפיות, מתן שירותי וכיסוי מטלות טכניות שהוקצו למחלקות. לא תמיד בהקשר חד-ערכי הגדרתם הפורמלית. לדוגמא: מחלקת מרכז המידע עוסקת בנוסף לפיתוח מערכות של מידע ארגוני (גנטיה ו- 8.0) בפרוייקט ה- בבתי החולים וכממשק של תמיכה שוטפת ביחידות המידע של המחוזות.

הקשר בין הפעילות השוטפת של האגף לבין תכנית העבודה השנתית שלו הינו חלקי, בפועל עוסקות יחידות האגף במילוי מטלות בשיטה של יימקרים/תגובות", בעיקר כתוצאה מייהנחתות'י של משימות מיידיות מדרגי הנהלה ולא כתוצאה מבחינה מסודרת של צורכי הלקוחות הפנימיים. חלק ניכר של המשימות מוטלות המנכייל כתגובה לבעיות הנראות לו כדחופות, לא תמיד כחלק מגישה כוללת, המתחשבת במרכיבים: שיקולי קדימויות שיטתיים, בחינה של יכולות מול צרכים ושיקולי עלות/תועלת של ביצוע המשימות.

במטלות של מחלקות האגף קיים עירוב גדול פעילויות הקשורות בהתמחות בתחום המקצועי/ טכנולוגי (כגון: פעולות בתחום המיחשוב, פעילות מקצועית בתחום המערכות וכדי) לבין פעילויות בתחום הטיפול בתהליכי אספקת המידע (כגון: ממשק לתמיכה בצורכי המידע של יחידות הפריפריה, פיתוח מוצרי מידע, טיפול בתשתית הנתונים וכדי).

לא קיימת מערכת שליטה ובקרה שיטתית על המרכיבים העיקריים של מערך המידע, לדוגמא:

  • עמידה בלוחות של תכנית העבודה ושל משימות SYMON"
  • בחינת מילוי התחייבויות של ספקים.
  • השוואת ביצועים צפויים של מערכות תפעוליות לעומת ביצועיהן בפועל.

קיימת שונות גדולה במבנה ובתפקוד מערכי המידע בין גופי היסוד הארגוניים בפריפריה. כמעט כל גוף פיתח תפישה עצמאית לתפישת תפקוד מערך המידע הספציפי שלו. מכאן, פיתוח עצמאי הן של יחידות ארגוניות והן של כלי טיפול (יישומי מידע, שימוש במערכות ממוחשבות וגישת הפיתוח של פרויקטי מרכזיים המנוהלים באגף המיחשוב (תיק רפואי חדש, טופס 17, 58 וכד') מפוזר מחלקות שונות באגף, ואת מתוך שיקולים שמקורס באילוצים ארגוניים של תפקוד האגף ולא כנגזרת פונקציונלית של המבנה הארגוני ו/או ביטוי לגישת התמחות מקצועית. "AMINA הארגונית השוררת באגף המיחשוב מביאה לזמני תגובה בביצוע מטלות העולים, בדרך כלל, על הזמנים המתוכננים, בעיקר בכל האמור לפרוייקטים ישגרתיים'יי שאינס במוקד ההתעניינות של המנכייל וההנהלה הבכירה.

קיימת חלוקה של העיסוק בנושאי המידע כמה )091 בהנהלה הראשית:

  • התקציבים מאפיין ועוסק בפיתוח מערך המידע בנושאי התקצוב השונים.
  • הלוגיסטיקה מוביל את נושא פיתוח המידע הלוגיסטי.
  • התכנון מאפיין דרישות מידע בתחום התשתיות הכלל-ארגוניות ובעיצוב הדיווחים הניהוליים.
  • מנהלת משמשת הבקרה בנושאים, כגון: שלמות המידע, עדכניות המידע, רמת טיוב הנתונים.
  • אגף החשבונאות למערכות המידע בכל הנוגע למערכת השכר.

תחומי העיסוק של הגורמים השונים אינס בהכרח תוצר של חשיבה ארגונית ו/או מקצועית, אלא מושפעים מפערים ביכולות הטיפול של אגף המיחשוב.

8( בתפקוד מערך המידע אפשר לזהות כמה נקודות כשל מרכזיות:

  • הובלת פיתוח המערכות מתבצעת באורינטציה טכנולוגית ולא באורינטציה מכוונת לקוחות.
  • אין חיפוש מסודר אחרי פתרונות מידע במרחב הפתרונות האפשרי, בדרך כלל "מחפשים את המטבע מתחת 0299
  • אין תהליך תחקור ולימוד מטעויות.

9( התחלופה הגבוהה בין מקצועני אגף המיחשוב גורמת לאיבוד שיטתי של ידע וניסיון וכן לצורך בעיסוק מתמיד בהכשרת חדש, זאת מבלי שניתן לקצור את פירות ההשקעה.

0) המבנה הארגוני הנוכחי של אגף המיחשוב יוצר מוטת שליטה גדולה מאד לראש האגף, המביאה אותו למעשה לשליטה ישירה על רוב הפעילויות המתרחשות אחריותו.

ב) ממצאים בתחום התפעול (מיחשוב)

כאמור בהגדרת תיחוס העבודה, העיסוק המקצועי בתחום טכנולוגיית המחשוב אינו מענינה של עבודה הממצאים שלהלן מתייחסים רק להיבטים בתחום הטכני שיש משמעות לגבי המציאות הארגונית בה מתפקד מערך המידע בייכללית'י.

1( קיים פער בין הציוד המסופק ליחידות הקצה הציוד הנדרש לביצוע עבודתם בפועל, המנגנון המטפל הינו ריכוזי ומתקשה ביצירת אורינטציה מוטת לקוחות.

2( רמת התמיכה הטכנית המסופקת אגף המיחשוב ליחידות הפריפריה הולמת לצרכים, כתוצאה שימוש מופרו בספקים חיצוניים.

3( קשה לזהות גוף תמיכה מרכזי הפועל מול יחידות הפריפריה בגישה של ,“one contact” במסגרתו ניתן להעלות ולקבל את כל התמיכה הטכנית הדרושה ליחידה.

4) קיימת תחושה אצל מנהלי יחידות היסוד הארגוניות של קיוס ביורוקרטיה כבדה ותהליך קבלת החלטות לא אפקטיבי בכל הנוגע לתהליכי רכש והצטיידות במרכיבי החומרה והתוכנה המנוהלים באגף המיחשוב. ג) ממצאים בתחום היישומים בהקשר זה להדגיש שההתייחסות בעבודה לתחוס פיתוח היישומים עוסקת במרכיבים המקצועיים של תחום זה, אלא לממצאים הנוגעים להקשרים הארגוניים הנובעים מתפקודו. 1( קשה לזהות לוגיקה מקצועית, כלל-ארגונית ואחידה, בתחום פיתוח היישומים בנושאים מרכזיים כגון: סטנדרטי פיתוח.

  • מתכונת ניהול הפיתוח (תהליכים ונהלים).

2( קיימת בעיה בתחום פיתוח חיישומים המרכניים, המתנהל לעיתים במקביל ממרכזים שונים ולא מתואמים ברמה הולמת, ואת במקום ריכוזם עיי מוקד ניהולי אחד וסמכותי) הפועל בראיית צרכים היקפית ומשולבת ובעוצמה הנדרשת לניהול תהליך הפיתוח (דוגמא קיצונית קיימת בפיתוח התיק הרפואי המפוזר בין מספר רב של ייבעלי "pray פנימיים, כאשר לכל אחד וועדת היגוי עצמאית ללא אפקטיבי של תיאוס ושיתוף פעולה 3( קיימים ליקויים מהותיים באורינטציה של פיתוח DW” כנגזרת של צרכי הלקוח הפנימי, הביטויים המרכזיים של מציאות ואת מתמקדים במאפיינים הבאים:

  • > הגדרת הצרכים האויישית כנקודת המוצא לפיתוח יישוס הינה מאד מוגבלת, אינה מסודרת ואינה נתמכת עיי גוף רציני, שאינו קיים לא בחטיבות התפעול ולא באגף המיחשוב.
  • פעילות ועדות ההיגוי לתהליכי פיתוח היישומים שיטתית ואינה ממוסדת בתהליכי הפיתוח. עדיין לא מומשה התפישה שמוביל פיתוח היישוס הוא הלקוח הפנימי (המשתמש), בעיקר באמצעות ועדת היגוי דומיננטית ואפקטיבית.
  • קיימת תחושה חזקה ששיקולי טכנולוגיית המיחשוב, או אחרת, הדומיננטיים בתהליכי הפיתוח (לעית יס כתוצאה מהעדפות של גורס ה- outsourcing המעורב).
  • לא קיימים מנגנוני 'ידו-שיח'י ממוסד המשתמשים (הלקוחות הסופיים) לבין המקצוענים – בתחום המיחשוב והן בתחום ניתוח המערכות, בעיקר מורגש הדבר לגבי המומחים של ספקי ה- .outsourcing יחסי הגומלין בניהול ה- outsourcing של פיתוח מערכות, במשולש: מנהלי התהליך, הלקוחות הפנימיים והספקים החיצוניים, ממוסדים ואינס מאורגנים במתכונת המובלת בראש וראשונה ע'יי צרכי הלקוח הפנימי.

4( בגישת פיתוח היישומים הנוהגת באגף המחשוב ניתן לזהות את המאפיינים הבאים:

  • בחירת היישומים לפיתוח נעשית לעיתים קרובות בגישה של יימלמטה "NON – זיהוי של צורך בדיד ובעקבותיו החלטה על פיתוח ספציפי. בהמשך ביצוע הפיתוח נעשה בגישה של ביחס ליישומים אחרים, ואת מבחינת נהלי הפיתוח ובחירת התשתית הטכנולוגית התומכת בהפעלת היישוס, כאשר הקישוריות של יישוס למערך המידע הכללי מטופלת בדיעבד ולא מראש.
  • כתוצאה מהנ"ל, נוצר הצורך בבניית הממשקים והקישוריות בין היישומים השונים בדיעבד יישכבות חיבור מלמעלהיי, ואת במקום להעמיד בנקודת המוצא של תהליכי הפיתוח את נושאי בחינת הממשקים ויצירת תשתית לוגית ומיחשובית אחידה (כפי שהיה להתבצע לגבי יישומי מידע מרכזיים שחלק ניכר מתרומתם הינו לשמש כמקור לתהליכי המידע האינטגרטיביים הנחוצים לארגון). 5( קיים כשל מקצועי – לוגי וארגוני, בהקצאת מטלות פיתוח חיישומים על מחלקות אגף המיחשוב בהתאם להתמחות ההולמת למבנה הארגוני של מערך התפעול – קהילה, בתי חולים, לוגיסטיקה וכד' (דיון מקיף בנושא זה יוצג להלן בפרק העוסק במתודולוגיה של המערך הארגוני המוצע לטיפול במידע). ד) מאפיינים תפעוליים בהפעלת מערכות המידע 1( לא קיימת מודעות מספקת למציאות לפיה יחידת הקצה בשירותים רפואיים (בעיקר הרופא) הינה הייגנרטוריי העיקרי של יצירת העלויות במערכת. צרכי הבקרה והשליטה בתחום זה היו להכתיב מערכת מידע מוטת יחידת הקצה (בעיקר לכל הנוגע במפגש רופא/לקוח), מערכות המידע הקיימות אינן ממוקדות בצורך ה כמכתיב מרכזי בהפעלתן.

לא קיימת תמיכה אפקטיבית של מרכז המידע הארצי בצורכי המידע ביחידות היסוד הארגוניות, בעיקר כתוצאה מהעומס העצוס המוטל עליו בעיסוק – הן במשימות של פיתוח יישומים למידע ארגוני והן בעיסוק בהיקף גדול מאד בייכרייהיי ובטיוב של נתונים לצורך אינטגרציה מערכות מדברות" ביניהן.

קיים פיצול גדול מאד של יחידות מתמחות באגף המיחשוב ואין ממשק מסודר לכל אחת מהן לטיפול בצרכי המידע של הפריפריה.

לא קיימת חשיבה ומתן פתרונות הפעלה, הרואים ביישומים התפעוליים המרכניים (קליקס, עומרי, דימוגרפיה ייגנרטורים" של מידע שיש להטמיעו במערכות המידע הארגוני תומך הניהול. DI" הנתונים ממערכות אלה מפגרת למדי ומקבלת ביטוי חלקי ביותר בעולמות המידע הארגוני. במציאות של תפקוד חיישומים התפעוליים קיימים כמה בסיסיים:

  • אין הקפדה על עיצוב תפוקות לאספקת מוצרי מידע לפי צרכי השטח.
  • מהיישומים התפעוליים העומדים לרשות המשתמש לא מאורגנים לשימוש ידידותי על ידי משתמש לא מיומן במיוחד.
  • לא נעשה מאמף שיטתי להדרכת המשתמשים במיצוי היכולות להשגת מוצרי מידע הטמונות ביישומים מפעילים.

4. ממצאים בתחום גישת השירות

א) האורינטציה הבסיסית

להלן המאפיינים העיקריים באורינטציה הבסיסית של גישת השירות:

תפישת השירות מאופיינת באורינטציה למערך הניהול הבכיר ו/או לקבוצות מומחים ולא למשתמש הקצה הרגיל (לדוגמא: אוכלוסיות היעד של ה'יגנטיה" וה- 8.0).

המידע הניהולי בדייכ ממודר ולא שקוף לשכבה הרחבה של משתמשי הקצה לא לרמת ההנהלות של יחידות היסוד הארגוניות), כתוצאה ניתן לאתר את המופעים:

  • יחידות היסוד הארגוניות (מחוזות, בתי חולים ויחי מטה) מפתחות מערכות מידע פרטיות המכסות צרכים שאפשר היה לספקם ממערך המידע
  • השימוש במידע כלל-ארגוני בתהליכי קבלת החלטות בגופים המרכזיים של יחידות היסוד הארגוניות הוא מוגבל למדי.

ב) ממצאים בתחום הממשק ללקוחות

לא קיים ממשק תמיכה בגישה של “one contact” בין אגף המיחשוב גופי המידע של יחידות היסוד הארגוניות, לדוגמא: המחלקה המופקדת על מרכז המידע ליחידות הקהילה מתמחה ביישומי המידע הארגוני (גנטיה ו- 8.0), אולס לא עוסקת ומתמצאת במערכות תפעוליות מרכזיות אחרות (מערכות עומרי, קליקס, סאפיינס וכדי). זה מביא לצורך ביצירת התמחות מיוחדת במרכזי המידע של יחידות היסוד בכל הנוגע לאיתור וקשר מקורות המידע השונים הקיימים ב'יכללית'י, הן באגף המיחשוב והן ביחידות אחרות בהנהלה הראשית (חטיבת הלוגיסטיקה, רפואיים, אגף התקציבים ועוד). לא קיים מנגנון מקיף ושיטתי לקיום יידו-שיח'י בין הלקוחות הפנימיים (קהילת המשתמשים) לבין הספקים הפנימיים (גורמי אגף המיחשוב). הניסיון היחידי למנגנון כזה ייפורוס המשתמשים שמנוהל מנהלת הביזור, זה מהווה ביטוי ייסמליי ובעל משקל מוגבל ביחס לצורך הבסיסי לתהליך משוב השטח למטה, שאינו קיים למעשה – לא בתרבות הארגונית ולא בתהליכי עבודה ממוסדים. קיים פיגור גדול באספקת מוצרי מידע בשני תחומים מרכזיים:

  • אספקת מרחב גדול ואינטגרטיבי של תומך
  • אספקת בראיה בין-סקטוריאלית.

לא קיימת במרכז המידע הארצי יחידה אנליטית שמסוגלת לטפל, ברמה מקצועית גבוהה, ביצירת הייערך "ADIN של הסבת שפע הנתונים הגולמיים למוצרי מידע מותאמים לדרישות של לקוחות השטח, ובהמשך לשמש כמקור לבניית תשתית ידע ארגונית.

למערך המידע בייכללית'י מנגנון ושיטתי לטיפול בנושאים הבאים:

  • לימוד אמיתי של צרכי קהילת המשתמשים.
  • עיבוד הצרכים למתכונת של מוצרי מידע הולמים.
  • מנגנון לריכוז משוב מהמשתמשים, ככלי מרכזי בתהליך שיפור וטיוב של מוצרי המידע. מערכות המידע הקיימות לא תומכות במידה מספקת בחלק ניכר מפעילות חטיבות המטה, הן בתחומי עבודת המטה ותהליכי הניהול והן בדרישות מקצועיות ייחודיות (להוציא כספים ותקצוב). קיים מחסור ניכר בכלי מידע תומכי ניהול בכל הרמות.

קיימות כפילויות רבות בהפקת מוצרי מידע זהים, המופקים במקביל ביחידות שונות של הייכללית'י. בכ / / ד גם מבוזבזים משאבים וגם לא ניתן לרכז בסיס נתונים כלל-ארגוני איכותי ואמין. ד. מתודולוגיה להיעדכות חדשה מעדכות המידע YIPIIDA 1. הנחות מוצא א) מגבלות לגמישות השינו?

על מנת לשמור את ההצעה להיערכות חדשה של מערך המידע בייכללית" במסגרת מעשית, כדאי לאתר מראש את הנושאים בהם קיימות מגבלות שהטיפול בהם (בטווח הקצר והבינוני) אינו בעל היתכנות סבירה ולכן לא יכללו בהצעה זאת. אפשרות לטפל בהם רק במסגרת של תכנית ארוכת טווח לשיפור בתפקוד מערך המידע בייכללית'י. הנושאים המרכזיים בתחום זה הינם:

1( קיומה של קבוצת יישומי עתירי השקעה שהפעלתם התמסדה בתפקוד הקיים של ה'יכלליתיי (כגון: מערכות עומרי, המערכת הדמוגרפית, מערכת ה"קליקסיי, חלקים מהמערכת הלוגיסטית ועוד). גם קיים רצון להחליפם, יהיה צורך להשלים קיומס מספר לא מועט של שנים. יש צורך למצוא דרכים לשילובם במערך מידע כלל ארגוני יותר אפקטיבי, גם במסגרת של מתן פתרונות פחות אופטימליים. החלפת מערכות אלה הוא תהליך אבולוציוני שיש לטפל בו במסגרת של אסטרטגיה ארוכת טווח. 2( הימנעות מעיסוק בפתרונות "ימהפכניים" המחייבים כולל במערך המידע והמיחשוב (כגון: החלפה בבת של המערכת הקיימת במערכת של ניהול כולל של משאבי – פתרונות אלה מעשיים מכל בחינה ומוטב לא לעסוק בהם ייכאן ועכשיויי. ניתן להשיג חלופות סבירות גם בתהליך יותר ממושך ויותר יעיל במושגים של עלות/תועלת.

1( המרכיב הארגוני כמפתח לשינוי בתפקוד מערך המידע ההצעות לשינויים ספציפיים בהיערכות מערך המידע בייכללית'י יידונו בהמשך מסמך זה, ואת כמסקנה מהממצאים העיקריים במציאות הנוכחית שהוצגו לעיל. לקבוע, כבר בשלב זה של הבדיקה, שהמרכיב המרכזי שיכול לשמש מפתח לשינוי בתפקוד מערך המידע המרכיב הארגוני. שינוי ההיערכות במרכיב זה פרי של החלטה ניהולית. מחד, הוא אינו מושפע מאילוצים כלכליים ו/או מקצועיים תוצאה ממדיניות העבר בתחום מערך המידע בייכללית'", מאידך, מספק כלי אפקטיבי לגרימת השינויים הנדרשים במרכיבים המקצועיים של התפקוד הנוכחי של מערך המידע.

2. המתודולוגיה של ההיערכות הארגונית

א) תהליכי עבודה עיקריים

בתפקוד הבסיסי של מערך המידע ניתן לזהות שני תהליכי עבודה עיקריים, המשמשים כנתיבים המרכזיים מתנהלת הפעילות לאספקת מוצרי המידע התומכים בפעילות הייכללית'י. ביישוס תהליכים אלה משתלבות כל הפונקציות הארגוניות של מערכות המידע וכל היחידות בייכללית" המעורבות בתהליכי המידע – משתמשים וספקי שירותים (פנימיים וחיצוניים). תהליכים אלה הינס:

  • תהליך פיתוח/רכישת יישומים – תהליך פרוייקטלי, במהלכו מעוצבים, נבנים ו/או נרכשים היישומים (ייאפליקציות'י, יימערכות תפעוליות") שבאמצעותס מעבדים את הנתונים והופכים אותם למוצרי מידע.
  • תהליך אספקת מוצרי המידע – תהליך רציף, במהלכו נאספים הנתונים, נבנים ומעובדים מוצרי המידע (נתונים מעובדים ודו'יחות) ובסיומו מופצים מוצרי המידע למשתמשים (לקוחות פנימיים וחיצוניים). 5( תהליך לפיתוח/רכישת מערכות תהליך וה הוא פרויקטלי במהותו, הוא מופעל כתוצאה מצורך ספציפי ומבוצע במסגרת המתוחמת בתקציב ובלוייז לסיוס הביצוע. טבלה המתארת את תהליך הביצוע של פרוייקט בתחום הפיתוח או הרכישה של מערכת תפעולית:

שלבי התהליך

הגדרת צרכים

פיתוח/רכישת

מערכת

בניית/שדרוג

תשתית טכנולוגית

מבחני קבלה

תיאור פעולות עיקריות

זיהוי הצורך ליישום מידע המשתמש.

הגדרת תועלות ומדדי הצלחה.

הגדרה או'ישית של הצורך.

ניתוח ועיצוב מערכת המידע.

החלטה על גורם מפתח ו/או מקור הרכישה.

פיתוח המערכת.

התאמת פתרון מיחשוב להפעלת המערכת

(התאמה לת שתית קיימת או פיתוח של חדשה).

הקמת תשתית מ*חשוב להפעלת היישום.

הרצה טכנית של המערכת.

הרצה ניסיונית של המערכת (פיילוט).

בחינת התאמה ע'יי המשתמשים.

הדרכת משתמשים.

הפעלת המערכת בפועל.

בקרת השגת תועלות ומדדי הצלחה

משוב וביצוע שיפורים.

2( תהליך לאספקת שירותי מידע

תהליך זה הוא רציף במהותו וכולל את הפעילויות הקשורות לאספקת מוצרי מידע, להלן טבלה המתארת את עיקרי התהליך:

שלבי התהליך פעולות עיקריות

  • הפעלת ממשק תמיכה למשתמשי במשתמשים > הדרכה משתמשים.
  • סיוע בהפקת מוצרי מידע.
  • טיפול בסטנדרטיזציה של תשתית הנתונים.
  • הפעלת כלי מחשוב לוגיים לטיוב נתונים.

ניהול וטיוב מסדי

נתונים (ו.ם) > טיוב נתונים ידני (עד כמה שאפשר בפריפריה).

  • אינטגרציה של נתונים מיישומים שונים למסד הנתונים הכללי.
  • קבלת משוב על אפקטיביות מוצרי המידע.

בקרת היישום > בקרת תועלות ומדדי הצלחה.

  • החלטה על צורך בשדרוג מוצר קיים או מוצר חדש.
  • הגדרת נתוני המידע/דו"חות הנדרשים ע'יי המשתמש למוצר החדש.

הגדרת צרכים

  • הגדרת תועלות ומדדי הצלחה
  • הפניית בקשה לשיצפור/ייצור מוצר מידע חדש.
  • פיתוח/רכבישה/שיפור מוצר ע"י שיפור/ייצור גורם מקצועי פנימי/חיצוני.

מוצר מידע

  • הדרכת משתמשים.
  • הפעלת השימוש במוצר המידע המשופר/חדש.

ב) תפישת המבנה הארגוני

תפישת המבנה הארגוני הרצוי של TPM? מערכות המידע "779999 בפרק DIDO" ומסקנות") נשענת על ראיית מערך זה כ'ימפעל'י לייצור מוצרי מידע שיחידותיו בנויות על בסיס העקרונות הבאים: 1( תפקוד פונקציונלי – קיימת במערך וה הפרדה ברורה בין שלוש פונקציות ארגוניות בסיסיות, החייבות לקבל ביטוי במבנה הארגוני שלו:

2 פונקציית מרכו המידע – משמשת כממשק ללקוחות הפנימיים בייכללית'י המשתמשים במערך המידע. האוריינטציה הפנימית של פונקציה זאת הינה לכיוון הלקוחות. אחריותה הינה לאפשר ללקוח הפנימי לקבל את מוצרי המידע הנחוצים לו (נתונים או ללא צורך לחפשם ב'יחצר האחורית (" ("Office מערכת הייצור של מוצרי המידע.

םב פונקציית פיתוח יישומים – עוסקת בפיתוח ו/או רכישה של החיישומים התפעוליים תשתית לייצור של מוצרי המידע. האוריינטציה הפנימית של פונקציה זאת היא כפולה: הן בכיוון צורכי הלקוחות הפנימיים (משתמשים) והן בכיוון הטכנולוגי/טכני.

פונקציית התפעול – מופקדת על הפעלת התשתית הטכנית/טכנולוגית של תהליכי WY” המידע. האוריינטציה הפנימית של פונקציה היא טכנית/טכנולוגית (חומרה, תוכנה ותקשורת). אורגניות ניהולית – קיימת חשיבות מהותית להכללת שלושת הפונקציות הנייל תחת מעטה ארגוני אחד, זאת שבתהליכי העבודה המתנהלים לצורך WY” מוצרי המידע קיים שילוב עמוק בפעילות שלושתן. מציאות ואת מחייבת קיומה של מערכת ארגונית בעלת מוקד ניהולי אחד העוסק בנושאים: קביעת מדיניות, קבלת החלטות, הכוונה ובקרה של סך הפעילות המשולבת.

עבודת מטה – קיימות במערך הארגוני העוסק באספקת שירותי המידע פעילויות החוצות את היחידות הפונקציונליות, בעיקר בנושאי הארגון, התורה, טיפול בתשתית הנתונים, התכנון ועוד. לביצוען יש צורך במטה שיסייע לפעילות יעילה ואפקטיבית של כלל מערך המידע.

ג) גישת השירות

ההתייחסות בעבודה ואת הינה למערך יחסי ספק/לקוח רק במערכת הפנימית של "ddd" חשוב להדגיש שגישת השירות במלואה רואה בלקוחות החיצוניים (מבוטחי "TPIT מבוטחים פוטנציאליים, ספקים וגורמים חיצוניים את אוכלוסיית הסופית והדומיננטית למתן השירות.

להלן העקרונות המרכציים המאפיינים את גישת השירות המוצעת למערך הטיפול במידע: אורינטציה בסיסית – תפקוד מערכות המידע בייכללית'י חייב להתבסס על אורינטציה מוטת לקוחות פנימיים. צורך זה הינו פועל מהאסטרטגית הכוללת של ה'יכללית'י, שבמרכזה המרכיבים:

  • התפקוד המבוזר של המערך הארגוני של הייכללית"י מחייב את מערכות המידע להעמיד כלים תומכים הבנויים לפי דרישות יחידות הקצה (הלקוחות הפנימיים הדומיננטיים).
  • גישת השרות ללקוחות באסטרטגיה של ה'יכללית'י מחייבת גם היא התאמת מערכות המידע לדרישות יחידות הקצה המשמשות כממשק הלקוחות החיצוניים הנייל.

נציגות משתמשים – העמדת הלקוח הפנימי (משתמש) כגורס המוביל והדומיננטי בכל תהליכי העבודה של Wy” המידע. כתוצאה, הדרישה למעורבותו בכל התהליכים והגופים הפעילים בטיפול במידע הינה יידרישת עליי החייבת לקבל ביטוי מעשי בנגזרות הארגוניות של מערך הטיפול במידע (תהליכי עבודה ונוכחות בגופי ביצוע).

רובדי הטיפול – רצף הטיפול באספקת המידע חוצה שני רבדים במדרג הארגוני של הייכללית", המקיימים ביניהם יחסי ספק/לקוח-פנימי (פירוט מלא של התפקידים וההיערכות של כל רובד יוצגו בפרק ההערכות הארגונית המוצעת):

  • רובד מערכת המידע המרכזית – במסגרתו פועלת יחידת מערכות המידע בהנהלה הראשית.
  • רובד יחידות היסוד הארגוניות – במסגרתו פועלים מרכזי המידע ביחידות היסוד הארגוניות (מחוז, בית חולים ויחי מטה בהנהלה הראשית).

יימשיכתהיי ויידחיפה'י במתן השירות – מתן השירות מהווה סוגיה מרכזית בתפישת השירות. מוצעת הגישה לפיה הכלל הנקוט לגבי אחריות מערך המידע המרכזי ליצור מערכת מקיפה של יישומים המאפשרים לספק ביידחיפה'י את הצרכים במוצרי מידע של הלקוחות הפנימיים. ע"י המשתמשים לאספקת מוצרי מידע ביימשיכה'י תהייה הייוצא מהכלל", זאת רק לכיסוי צרכים ספציפיים ליחידה, שאינס מכוסים במסה העיקרית של מוצרי מידע ממוסדים המסופקים Y/Y מערך המידע המרכזי. במתן השירות בתחום המידע במסגרת הפנימית של היסוד הארגוניות בפריפריה תקוים גישה זאת, שתתבטא במערכת יחסי הגומלין מרכז המידע ביחידת היסוד לבין הלקוחות הפנימיים ביחידה.

3. קריטריונים להיערכות הארגונית

בקטגוריה ואת נמצאים המרכיבים העיקריים את המעטפת reference) המכתיבה את מתכונת ההיערכות הארגונית המוצעת:

א) המיצוב הארגוני

נקודת המוצא להחלטה על המיצוב הארגוני של מערך המידע הנדרש ב'יכללית'י מהיותה של ה'יכללית'י אחד הארגונים הגדולים והמורכבים בישראל (בהיבטים מסוימים גם בראיה בין-לאומית), זאת כמעט בכל ממד של פעילותה (מספר מועסקים, היקף פעילות פיזי וכלכלי, מורכבות מקצועית וארגונית, היקף הידע הנדרש לביצוע הפעילות ועוד). משמעותו של זה הינה שמיקומה של היכלליתיי לצמרת המקצועית והתפקודית בעולס המידע בישראל.

המיצוב של יחידת מערכות המידע במדרג הארגוני של ה'יכללית" צריך לקבל ביטוי בשני מאפיינים עיקריים בהתאמה:

1( רמה מקצועית – מערך המידע של "PII" להיות בבעלי מקצוע מהשורה הראשונה, ואת לא רק בגלל המורכבות המקצועית והארגונית המאפיינת את פעולתו, אלא גם במידה רבה ככורת במציאות בה הוא פועל מול שתי מערכות מתוחכמות ורבות עוצמה:

  • המערכת הפנימית – הלקוחות הפנימיים של מערך המידע מנוהלים עיי צוותות ניהול ברמה אישית ומקצועית מאד, ההתמודדות עם מתן התשובות לצורכיהס פשוטה כלל ועיקר.
  • המערכת התיצונית – חלק ניכר מפעילות מערך המידע מבוצע ע'יי ספקים חיצוניים מהרובד הבכיר ביותר בישראל. ניהול פעילות ה- outsourcing הענפה המאפיינת את תפקודה של הייכללית'י בתחום מערכות המידע, יכולת התמודדות מקצועית וארגונית של מומחי ה'יכללית'י במעמד של לפחות 'יראשון "ONY ביחס למומחי הספק החיצוני, על מנת למנוע את התופעה השכיחה בה ספקי השירותים יותר דומיננטייסם ממעסיקיהם בייכללית'"י.

סטטוס ארגוני – הסטטוס של יחידת מערכות המידע במדרג הארגוני של הייכללית'י הינו מרכיב מפתח ביכולת ההתארגנות של מערך הטיפול במידע למתן תשובות הולמות לנושאים שהועלו לעיל. במיקומה הנוכחי של היחידה (רמת אגף במדרג הארגוני) קשה למערך הטיפול במידע להתמודד עם בעיותיו המרכזיות, הן בהיבט המקצועי (לדוגמא: יכולת הגיוס של מומחים ברמה הולמת) והן בהיבט הארגוני (לדוגמא: רמת המעורבות והדומיננטיות של הפעילות בתחום המידע בתהליכי הניהול של ה'יכללית"). ב) מדדי ההצלחה של ההיערכות הארגונית לטיפול במידע ההיערכות הארגונית המוצעת חייבת לעמוד במבחן שבו יינתנו תשובות הולמות לכיסוי הצרכים חקיימים בתחום המידע, בהתאם למדדי ההצלחה שלהלן:

1( אפקטיביות – הצלחה בהשגת הנדרש למתן תשובה הולמת לצורכי המידע של הלקוחות הפנימיים. 2( יעילות – הצלחה במיצוי מירבי של המשאבים (כספיים ואחרים) שהייכללית" מוכנה להקצות לטיפול במידע.

ג) מבחן רלבנטיות ומעשיות

בנוסף לעמידה במבחנים התפקודיים והמקצועיים, על ההיערכות הארגונית המוצעת לעמוד במבחן של היתכנות מעשית ליישומה בהיבטים הבאים:

1( ההיערכות המוצעת צריכה להתאים במסגרת המגבלות המהותיות לעשיית שינוי במערך המידע, שהועלו בפתיח לפרק זה.

2( בהיערכות המוצעת להינתן פתרונות ממשיים וספציפיים למכלול הרחב של בעייתיים, שצוינו לעיל באבחון הסטטוס הנוכחי של מערך המידע ב'יכללית".

3 ההיערכות המוצעת חייבת להיות ברת-ביצוע במציאות הארגונית הנוהגות כיום בייכללית". ה. הצעה להיעדכות חדשה ההצעה שלהלן מהווה ייפונקציית "AION להיערכות הארגונית המוצעת בעבודה זאת, הנגזרת ממצאי האבחון והתפישה המתודולוגית המוצגים בפרקים הקודמים. התכנסות מערך הטיפול במידע אל המתאר של הצעה ואת מיידית וכרוכה בקבלת החלטות, תכנון מפורט ותהליך מעבר מורכבים למדי. 2999 .1 א) מסגרת ההתייחסות 1( הפונקציות המטופלות – ההתייחסות המפורטת בעבודה זאת הינה לפונקציות הארגוניות D0" מידעיי וייפיתוח יישומים'י. הפירוט בכל הנוגע לפונקציית הייתפעוליי לא נכלל במסגרת עבודה זאת וההתייחסות היא רק בכל הנוגע לתפקודה כייקופסא שחורה'י במערך הכולל של הטיפול במידע.

2) ניהול הידע – סוגיית הטיפול בנושא ניהול הידע הייתה צריכה להיות מרכיב אינטגרלי בתכניה של עבודה זאת, הרלבנטיות שלה למכלול הטיפול במידע היא מהותית. עבודה ואת בחר לא להיכנס במסגרת העבודה לסוגיה זאת, גישה ואת ננקטה מאחר וההתייחסות הכללית לנושא זה בייכללית'י היא עדיין בראשית דרכה וההחלטה על האחריות לטיפול בנושא ניהול הידע היא מוקדמת בשלב זה. אך על מנת לא לצאת בחזקת ייפטור בלא כלוסיי, דעתו של העבודה שהטיפול בנושא זה שייך באופן מהותי למכלול הטיפול בנושא המידע ולא בעיה בעתיד לשלבו בקונסטרוקציה הפונקציונלית המוצגת בעבודה זאת. ב) המדרג הארגוני בתחום הטיפול במידע בתחום הטיפול במידע ב'יכללית'י יתקיימו שני רבדים בסיסיים:

1( רובד מערכת המידע המרכצי – יחידת מערכות המידע בהנהלה הראשית של PTI" אחראית לטיפול במידע ברמה הכלל-ארגונית, מקיימת ממשק ללקוחותיה הפנימיים באמצעות פונקציית ה'ימרכז מידע". 2) רובד יחידות היסוד הארגוניות – יחידות המידע במחוזות הקהילה, בבתי החולים וביחידות המטה בהנהלה הראשית של ה'יכללית". אחראים לטיפול במידע ברמת הפריפריה, מרכזי ביחידות היסוד משמשים הן כממשק כלפי מעלה – למערכת המידע המרכזית, והן כממשק למשתמשים ביחידות הקצה (הלקוחות הפנימיים ברמת יחידת היסוד).

ג) חלוקת האחריות לטיפול בנושאי המידע

1( אחריות יחידת המידע המרכזית

(א) בתחום פיתוח היישומים – אחריות יחידת המידע המרכזית לנושאים השונים של הטיפול במידע (יפורטו להלן מערך המידע המרכצי) הינה לפי חלוקת ייפרטו" בה היא תעסוק בטיפול במקצת היישומים המכסים את מירב הצרכים של המשתמשים.

(ב) בתחום השירות ללקוחות הפנימיים – אחריות להפעלת מוקד כלל-ארגוני (מרכז המידע) המוביל את האוריינטציה מכוונת הלקוחות הפנימיים בנושאים הבאים:

  • משמש כייתחנה'י ראשונה וגורס מוביל בתהליך פיתוח היישומים, ואת בממשק שבין המשתמשים למערך המידע המרכזי.
  • משמש גורס תומך מרכזי ללקוחות הפנימיים בתהליך אספקת מוצרי המידע, שיפורם ומיצוי היכולות המרביות מהפוטנציאל הטמון ביישומים השונים.
  • אחראי לניהול מסדי הנתונים העומדים בבסים מערכות המידע.

2( אחריות יחידות המידע ביחידות היסוד הארגוניות

(א) בתחום פיתוח היישומים – יהוו יחידות המידע "שלוחה רחוקהיי של פונקציית פיתוח היישומים המרכזית, בנושאים:

ny» * יחידות הקצה בפעילויות להגדרת הצרכים.

  • גורס בקרה בשלבי הפיתוח (בעיקר באמצעות השתתפות בועדות ההיגו).
  • גורס מאשר בשלב מבחני הקבלה.
  • פיתוח יישומים לצרכים מקומיים על בסיס מערכות מדף המשולבות בתשתית המחשוב הכללית. (ב) בתחום השירות ללקוחות הפנימיים – מתן שירות ליחידות המשנה (מרפאות/מחלקות, מנהלות/ אגפים, גופי מטה ביחידות היסוד) בנושאי התמיכה השונים לטיפול במידע, במרכיבים:
  • תמיכה שוטפת – סיוע בהפקת מוצרי מידע מיישומים קיימים והדרכה בשימוש במוצרי וכלי המידע.
  • טיב נתונים – אחריות לפעילויות השונות בתחום טיוב וניהול מסדי הנתונים, המתרחשות ביחידות הקצה.

ממשק למרכו התמיכה הארצי – סיוע בהשגת מוצרי מידע ממקורות יחידת מערכות המידע המרכזית.

  • גורס משוב (ייבקרה ("NDI בתהליכי הבקרה על תפקוד מערך המידע בייכללית".

ד) הפעלת גופי ניהול חוצי פונקציות ומדרגים ארגוניים חלק ניכר מהפעילות הקשורה בתהליכי פיתוח היישומים ואספקת מוצרי המידע מתרחשת במתכונת החוצה את הפונקציות הארגוניות השונות ואת המדרג הארגוני ומעורבים בה מספר גורמים – בתוך יחידת מערכות המידע המרכזית, ביחידות היסוד הארגוניות ומחוץ להן. ניהולה של פעילות כזאת מחייב הקמת גופי ניהול – פרויקטלים או קבועים, שינחו את ויפקחו על הפעילות המתקיימת. להלן תיאור של גופים אלה: 1( ועדות היגוי – ועדות ההיגוי משמשות ככלי המרכזי לשמירת מהלך ההתנהלות של פרוייקט מידע בהתאמה לדרישות כל הגורמים המעורבים, בראש וראשונה המשתמשים. הרכב ועדות ההיגוי לנסיבות הספציפיות של כל פרוייקט. בראשן של ועדות ההיגוי לפרוייקטים יעמוד מנכייל הייכללית'י או אחד מחברי ההנהלה הבכירה.

)2 גורמים מעורבים – פורוס הגורמים המעורבים הינו גוף הנחיה ומשוב העוסק בהנחיה ומעקב על התנהלות תהליך בתחום מערכות המידע (כגון: מידע בביזור, מידע בתקצוב מרפאתי, מידע רפואי וכדי). תפקידו של הפורום הינו לשמש גוף לקביעת למדיניות המידע בתחום בו הוא עוסק, לבירור סוגיות יסוד בתחום היישוס ולקבלת משוב על רמת התפקוד. בפורוס יהיו חברים כל המעורבים בשירותי המידע הספציפיים שלשמם ובראשו יעמוד חבר הנהלה בכיר.

3 מנהלת פרוייקט – לפרוייקטים גדולים (לפי קנה מידה שצריך לקובעו) מנהלת פרוייקט מצומצמת שתשתמש כגוף הניהול של הפרוייקט. בראש מנהלת הפרוייקט יעמוד מנהל הפרוייקט מבכירי פונקציית DI)” פרוייקטים'י, יהיו נציגי גורמי הביצוע המעורבים המשתמשים.

להדגיש שבמידה וקיימת מעורבות של גוף חיצוני ספק חיצוני ו/או חברת בתמיכה בטיפול בנושא מידע ספציפי, ישתתף נציג בכיר של גוף זה בגופי הניהול הנייל.

4( חלוקת הטיפול במידע במדרג הארגוני – הויכוח הקיים כיום בסוגיית חלוקת הטיפול במידע יחידת מערכות המידע המרכזית ליחידות המידע ביחידות היסוד לא רלבנטי בתפישה המיוצגת בעבודה זאת. תפישת התהליכים ושיתוף הפעולה הכולל המוצגות לעיל, יוצרים חלוקת אחריות ברורה בין מרכיבי הטיפול במידע ברובדי המדרג הארגוני וממקמת גופי ניהול חוצי-ארגון לטיפול במרכיבים הדורשים רצף טיפול אינטגרטיבי לאורכם של רבדים אלה (תיאור מפורט של התומכים בקביעה זאת יוצג להלן).

2. מערך המידע המרכזי

א) תיאור הפונקציות הארגוניות

חשוב להדגיש שכל האמור להלן הינו תיאור של פעילויות ולא הגדרה של תפקידים או תקינה של איוש. פתרונות האיוש לכיסוי הפונקציות השונות אינס בהכרח עיי העסקת עובדי ה'יכללית'י, פתרונות של Outsourcing ו/או העסקת יועצים חיצוניים להיות אפקטיביים בהפעלת חלק מפונקציות הפעילות המתוארות להלן.

1( פונקציית המטת

באחריותה יכללו פעילויות התומכות בתפקוד הכולל של מערך הטיפול במידע, מתחלקת לשני מכלולים: (א) מטה ארגוני

  • בכש – ניהול אדמיניסטרטיבי של פעילויות הרכש הייעודי הנדרש למערך הטיפול במידע הסתייעות מקצועית בפונקציית התפעול).
  • משאבי אנוש – פיתוח וטיפוח של עובדי ומנהלי מערך המידע הכולל בייכללית'י, וכן הטיפול בשגרת ניהול האדס המועסק ביחידת מערכות המידע המרכזית.
  • הדרכה – אחריות ארגונית ומתודית למערך ההדרכה הנדרש להטמעה והפעלה של יישומי ומוצרי המידע אצל המשתמשים (באמצעות יכולות הדרכה פנימיות ו/או ניהול ה- outsourcing של שירותי הדרכה).
  • תכנון ותקצוב – אחריות להכנת תכניות העבודה של מערך הטיפול במידע, מעקב על ביצוען, משימות בלתי מתוכננות וניהול התקציבים המוקצים לטיפול במידע.

)2( מטה מקצועי

  • בקרת – אחריות כוללת על בקרת הביצועים של מערך הטיפול במידע. בין השאר, ייהצפתיי חריגים וזיהוי רציף של נקודות תורפה ייתוך כדיי ביצוע.
  • אוש הפעלה – מתן תמיכה אויישית בממשק זיהוי הצרכים ע'יי המשתמשים להגדרתם במושגי מערכות מידע, כמו כן תהליכי העבודה והנהלים בכל תחומי הפעילות של DPN? מערכות המידע.
  • אבטחת מידע – טיפול בהיבטים הנוהליים ובמרכיבים הטכנולוגיים של אבטחת המידע.
  • אסטרטגיה טכנולוגית ויישומית – הטיפול בתחום זה יכסה שני מרכיבים מרכזיים:
  • אסטרטגיה טכנולוגית – ראייה מערכתית של מרחב הפתרונות הטכנולוגיים – האפשריים והזמינים, להטמעה בתשתית הטכנולוגית של במידע ב'יכללית'י. כמו כן חיזוי ה"צעד הבאיי של המרכיב הטכנולוגי בתפקוד מערך המידע של ה'יכללית". כתוצאה, גיבוש ארכיטקטורה פתוחה וגמישה של מערך המיחשוב.
  • אסטרטגיית מערכות/יישומים – גיבוש מדיניות טיפול במידע בראייה מערכתית של הפתרונות לפיתוח של יישומים תפעוליים המתאימים לצורכי ה'יכלליתיי (כולל רכישה חיקוי של יישומים המתפקדים בארגונים בישראל או בחוייל). כמו כן הסתכלות ייקדימה'י וחיזוי של הלימה צרכים עתידיים של הייכללית'י לפתרונות מסתמנים בעולם מערכות המידע בישראל
  • הקמת תשתית נתונים – האחריות לטיפול בכל הנוגע להקמת תשתית נתונים אחידה (טבלאות יסוד, מדדים, אינדקסים וכד') לכל גורמי ה'יכללית" – הנהלה ראשית, DPN? היסוד הארגוניות וכדי. 2( פונקציית היישום תכסה את הטיפול בתהליכי האיסוף, העיבוד וההפצה של המידע הנדרש לתמיכה בתפקוד כל המערכות של הייכללית'י, תתחלק לשתי פונקציות משנה עיקריות את הניתוח המבני הקונצפטואלי בפרק המתודולוגיה):

(א) פונקציית פיתוח היישומים – תעסוק בנושאים המקצועיים של דיסציפלינת מערכות המידע:

  • ניהול פרוייקטים – פעילות ואת תכסה את הטיפול בכל הנוגע לניהול פרוייקטים של פיתוח יישומי מידע חדשים ו/או שיפורס של יישומים פועלים, באחריותה יהיה:
  • הניהול המקצועי של גורמי הפיתוח המעורבים בפרוייקטים (פנימיים של הייכלליתיי או במסגרת של שחוסזטספוטס).
  • הניהול הארגוני של הפרוייקט, בעיקר יצירת השילוב והאופטימיזציה של פעילות הגורמים המעורבים בפרוייקט – בתוך יחידת מערכות המידע (גורמי מידע ותפעול), משתמשים, גורמי ההנהלה הראשית (הנהלה בכירה, תכנון, תקצוב, רפואה, כספים וכד') וספקי החו.
  • מערכות – APN? מקצועית העוסקת ביייצוריי היישומים החדשים או שיפור יישומים פועלים.
  • אחוקה ושילוב מערכות – יחידה מקצועית המטפלת בכל הנוגע לאינטגרציה ולקישוריות היישומים השונים המופעלים בייכללית". לפונקציה זאת חשיבות מיוחדת במציאות הנוכחית בה קיים קונפליקט בין המגבלה הרצינית לאינטגרציה ולקישוריות לגבי חלק ניכר מהיישומים הבסיסיים המופעלים בייכללית'י, ההכרח ביצירת קישוריות ואת לצורך WY” אינטגרטיבי תומך ניהול. בנוסף לתפקידה הנייל פונקציה זאת אחראית לתמיכה השוטפת באחזקת היישומים ולשיפורים קלים בהפעלתם.

להדגיש ש'יקו התפריי התוחס את אחריות הטיפול בפרוייקט ספציפי, בין פונקציות המשנה השונות של פיתוח היישומים חד-חד ערכי. היקף ומורכבות הטיפול בפרוייקט יכולים לשנות את ההחלטה שיוך הטיפול לאחריותה של אחת מפונקציות אלה.

(ב) פונקציית 1979 המידע – תעסוק בכל הנוגע לממשק תפקוד יחידת מערכות המידע המרכזית לבין לקוחותיה הפנימיים (המשתמשים) ביחידות היסוד הארגוניות. הפעילות בתחום השירות ללקוחות תתחלק לתחומי הטיפול הבאים:

  • מרכו תמיכה – כיימתאם קהילת המשתמשיסיי וכממשק המרכצי לתמיכה בכל צרכי המשתמשיסם בתחום ההפעלה השוטפת של יישומי המידע, זאת בגישה של contact” לפיה צריך להפחית ככל האפשר את תלות המשתמש במערך המורכב של הטיפול במידע המתרחש בייחצר האחורית'י של יחידת מערכות המידע המרכצית. מרכז התמיכה לאפשר למשתמש לקבל את התמיכה הנדרשת לו בצורה הזמינה והידידותית ביותר ולשחרר אותו מהצורך לשוטט ביילבירינטיי של הגורמים המעורבים בתוך יחידת מערכות המידע המרכצית.
  • מיצוי יישומים – מטרת פונקציה זאת הינה ליצור יכולת של מיצוי השימושים במערך חיישומים הקיים לאספקת מוצרי מידע בהתאמה לצרכים ספציפיים המועלים עיי המשתמשים, זאת במקום לדרוש פיתוח של OW» או שיפור בסיסי של DIV» קיים (מהלך הרבה פחות במושגי עלות/תועלת).
  • ניהול וטיוב מסדי נתונים – פונקציה ואת נועדה לרכז את הטיפול באיכות הנתונים המשרת את מערך המידע בייכללית'י. מטרתה ליצור מסד נתונים כלל-ארגוני מקיף ואמין. הטיפול בפועל בתחום זה מתחלק בין גורמים שונים בייכלליתיי (לדוגמא: כלי בדיקה לוגיים ייושתלויי בתשתית הטכנולוגית, הקמת תשתית הנתונים תבוצע עיי המטה המקצועי וכדי), אולס האחריות הכוללת תהיה כאן. 3( פונקציית התפעול תכסה את הטיפול בכל הנוגע לתשתית הטכנולוגית עליה בנויה ההפעלה של מערכות המידע בייכללית'י. מעבר לראיה הכוללת של הקשר המהותי שיש לפונקציה ואת לכלל התפקוד של יחידת מערכת המידע ומכאן, לכורח של שיוכה למכלול הארגוני של APN? זאת, עבודה זאת עוסקת במפרט המקצועי והארגוני של הטיפול בפונקציית התפעול. אולם לפי תפישתו וניסיונו של עורך העבודה צריך לכלול, בין השאר, באחריותה של פונקציה ואת את פונקציות המשנה הבאות (מוצג כראשי פרקים בלבד ללא פירוטים נדרשים):
  • פיתוח תשתית – ניהול הפיתוח וההקמה של מערך המיחשוב המרכזי של הייכללית'י תפקיד הניהול של פעילות ה- outsourcing הענפה המעורבת בפיתוח התשתית).
  • תפעול -הפעלה של מערך המיחשוב המרכזי המפעיל את מערכות המידע חו!, ומערכות עיקריות בפריפריה).
  • אחזקה טכנית – אחזקת מרכיבי החמרה השונים המופעלים במערך המיחשוב.
  • תקשורת – כנייל לגבי מערך תקשורת המחשבים.
  • מרכו תמיכה (065% – מרכז תמיכה טלפוני למשתמשים להפעלת מערכות המחשב המרכציות.
  • מערכות היקפיות – טיפול באיתור והפעלה של מערכות מחשב מה'ימדף'י, שיכולות להשתלב במערך המיחשוב של ח'יכללית'י רשתות, מחוללי דוייחות, גרפיקה, ניהול ותכנון וכדי). ב) הקשר בין תהליבי העבודה לפונקציות הארגוניות להלן שתי טבלאות המציגות את המעורבות, כפי שבאה לידי ביטוי בהצעה זאת, של הפונקציות הארגוניות בתהליכי העבודה העיקריים:

1( מרשסם גורמים מעורבים בפרוייקט פיתוח מערכת

שלבי התהליך

הגדרת צרכים

פיתוח/רכישת

היישום

בניית/שדרוג

תשתית טכנולוגית

מבחני קבלה

גורמים מעורבים (שיוך ארגוני)

ועדת היגוי (משתמשים, גורמים מקצועיים).

מנהל הפרוייקט (ניהול מערכות/ניהול פרוייקטים).

לקוח פנימי (משתמש).

גורם (מטה מקצועי).

מפתח מוצרי מידע (מרכז מידע /מיצוי יישומים).

מטה מקצועי מערכות/יישומים).

מיחשוב (תפעול).

ועדת היגוי (משתמשים, גורמים מקצועיים).

מנהל הפרוייקט (ניהול מערכות/ניהול פרוייקטים)

מפתח מוצרי מידע (מרכז מידע /מיצוי יישומים).

מנתח מערכות (ניהול מערכות/ניתוח מערכות).

שילוב מערכות (ניהול מערכות/אחזקה ושילוב מערכות).

גורם מיחשוב (תפעול).

ועדת היגוי (משתמשים, גורמים מקצועיים).

מנהל הפרוייקט (ניהול מערכות/ניהול פרוייקטים).

גורמי מיחשוב – פנימיים ו/או ספק חיצוני (תפעול).

מומחה תשתית טכנולוגית (מטה מקצועי).

ועדת היגוי (משתמשים, גורמים מקצועיים).

מנהל הפרוייקט (ניהול מערכות/ניהול פרוייקטים).

לקוח פנימי (משתמש).

גורם (מטה מקצועי).

מפתח מוצרי מידע (מרכז מידע /מיצוי יישומים).

מנהל אחזקת המערכת (ניהול מערכות/אחזקה ושילוב

מערכות)

גורמי מיחשוב – פנימיים ו/או ספק חיצוני (תפעול) לקוח פנימי (משתמש) מרכז מידע (מרכז תמיבה) מנהל אחזקת המערכת (ניהול מערכות/אחזקה ושילוב מערכות).

הדרכת משתמשים (מטה ארגוני/ הדרכה).

גורמי מיחשוב – פנימיים ו/או ספק חיצוני (תפעול).

2( מרשם גורמים מעורבים בתהליך אספקת מוצרי מידע שלבי התהליך במשתמשים ניהול וטיוב מסדי נתונים בקרת היישום איתור והגדרת צרכים שיפור/ייצור מוצר מידע הערה: שלב זה יכול להתבצע במסגרת יחידת שירות לקוחות (שיפור מוצר), או במסגרת יחידת פיתוח היישומים (פיתוח מוצר חדש).

גורמים מעורבים (שיוך ארגוני)

  • יחידת מידע בפריפריה (מחוז, בי"ח, חט' מטה).
  • מרכז תמיבה (מרכז מידע).
  • הדרכת משתמשים ארגוני/ הדרכה).
  • גורמי מיחשוב – פנימיים ו/או ספק חיצוני (תפעול).
  • מנהל אחזקת המערכת (ניהול מערכות/אחזקה ושילוב מערכות).

NPN? © מידע בפריפריה (מחוז, בי"ח, חט' מטה)

  • מרכז תמיבה (מרכז מידע).
  • ניהול וטיוב מסדי נתונים (מרכז מידע).
  • הקמת תשתית נתונים (מטה מקצועי).
  • גורמי מחשוב – פנימיים ו/או ספק חיצוני
  • גורמי ותורת הפעלה מקצועי).

NPN? © מידע בפריפריה (מחוז, בי"ח, חט' מטה)

  • מרכז תמיבה (מרכז מידע).
  • גורם בקרה (מטה מקצועי).
  • לקוח פנימי (משתמש).
  • יחידת מידע בפריפריה (מחוז, בי"ח, חט' מטה).
  • מרכז תמיבה (מרכז מידע).
  • גורם או'יש (מטה מקצועי).
  • מפתח מוצר מידע (מרכז מידע/מיצוי יישומים).
  • מנהל אחזקת המערכת (ניהול מערכות/אחזקה ושילוב מערכות).

NPM? > מידע בפריפריה (מחוז, בי"ח, חט' מטה)

  • גורמי מחשוב – פנימיים ו/או ספק חיצוני (תפעול).

3. מערכי המידע ביחידות היסוד הארגוניות

האמור להלן מתייחס רק לפונקציית הטיפול במידע ביחידת היסוד ולא לפונקציית התמיכה הטכנית בהפעלתת מערך המיחשוב ביחידה (אינה בתחום עבודה זאת).

חשוב להדגיש שההתייחסות לנושא מערכי המידע ביחידות היסוד הינו רק פיתוח של תפישה קונצפטואלית לגבי התפקיד והמבנה של יחידות המידע ביחידות אלה. פיתוח מפורט של תהליכי העבודה והמבנה הארגוני הספציפיים לכל יחידה במדרג זה (השונים מאד בהשוואה יחידת יסוד אחת לשניה) להתבצע רק לאחר אישור התפישה הקונצפטואלית המוצגת כאן.

במסגרת הגדרת יחידות היסוד הארגוניות עומדים המערכים הארגוניים של הפריפריה בייכללית":

  • מחוזות הקהילה. © בתיהחולים. > ההנהלה הראשית.

להלן תיאור תמציתי של התפישה הארגונית המוצעת להשתלבותו של מדרג יחידות היסוד במכלול הכלל- ארגוני של הטיפול במידע:

א) תיאור הפונקציות הארגוניות של יחידת המידע

NPN? המידע ביחידת היסוד הארגונית המוקד (יימרכזיית המידעיי) לאספקת המידע הדרוש לתפקודס של כל הגורמים הפועלים ביחידת היסוד (כל יחידות המשנה בכל מדרגי יחידת היסוד). באופן בסיסי תפקיד יחידת המידע הינו ליצור למשתמשים הפנימיים ביחידת היסוד TAY” מוסף" לתפוקות המידע המתקבלות ממערכת היישומים הממוסדת העומדת ישירות לרשות המשתמשים. פונקציות הפעילות של יחידת המידע יהיו:

1( ממשק למרכו התמיכה -הגורס ש'יממוליי למרכז התמיכה ביחידת מערכות המידע המרכזית. יחידת המידע תתפקד כ- contact לכל הלקוחות הפנימיים ביחידת היסוד (המשתמשים) אליה שייך. בכך ישחרר את המשתמשים המעונינים להשיג ממערך המידע המרכזי את מוצרי המידע הדרושים להם מהצורך בשיטוט במבוכי ה'יחצר האחורית" המורכבת של NPN? מערכות המידע המרכצית. 2( עיבוד והכנת – הטיפול במרכיב עיבוד הנתונים והכנת הדוייחות בנושאים עליהס מופקד מערך המידע ברובד יחידת היסוד, ואת בעיקר לגבי מוצרי מידע המצויים בפוטנציאל של מערך חיישומים הקיים מופקים עיי משתמשי הקצה בשימוש השגרתי. יכולת משתמשי הקצה להפיק את מלוא התועלת משפע יישומי המידע הקיימים במערך המידע המרכזי היא מוגבלת ונחוץ גוף תמיכה "קרוב" לסייע להם בכך.

3( הדרכה והטמעת – פעילות הדרכה זמינה שיכולה לסייע למשתמשי הקצה בהעמקת והטמעת השימוש ביישומי ובכלי המידע השונים העומדים לרשותם (ישירות או באמצעות הפעלת גורמי הדרכה חיצוניים). ניהול ההדרכה יבוצע עיי יחידת המידע "אינטימית" של הצרכים והמגבלות של כל אחד ממשתמשי הקצה. כתוצאה, תתאפשר התאמת מסגרת תמיכה הולמת.

(4 צרכים – השתתפות בייתרגוסיי של צורכי המשתמשים למוצרי ליישפה'י של מערכות מידע וכן לשמש ממיין שניתן לענות ביכולות הקיימות של יחידת המידע ביחידת היסוד הארגונית, לבין צרכים לפתח עבורס יישומי מידע או משופרים עיי יחידת מערכות המידע המרכצית. כמו כן מתן סיוע בקביעת סדרי העדיפויות בטיפול במתן הפתרונות לכיסוי הצרכים. 5( תמיכה בצרכי מידע לניהול – כיסוי צורכי מערך הניהול של יחידת היסוד בדוייחות תומכי הספציפיים לצרכים המקומיים.

6( טיוב נתונים – פעילות ביימקוריי יחידות הקצה לזיהוי ותיקון של שגיאות בהזנת נתונים. ב) תיאור התפקידים ביחידת המידע ביחידת היסוד האמור להלן אינו מהווה הצעה למבנה ארגוני ספציפי ותקינה של איוש ביחידת המידע, אלה יכולים להיות שונים מאד בסוגים השונים של יחידות היסוד בקהילה, קריה רפואית גדולה, בית חולים אלא תיאור סכמטי של המבנה העקרוני של יחידת המידע ביחידת היסוד.

1( מאפיינים כלליים

(א) מסגרת ההתייחסות – תיאור התפקידים שיובא להלן מתייחס בעיקר ליחידת המידע במחוזות ובבתי החולים. תפקיד יחידת המידע ביחידות המטה בהנהלה הראשית שונה מיחידה ליחידה ויש לקבעו ספציפית לפי צורכי התמיכה במידע לתפקוד היחידה.

(ב) כפיפות מרכו המידע – בשלב זה אין צורך בקביעה מחייבת של כפיפות DPN? המידע מפונקציות הניהול המתקיימות במטה יחידת היסוד, אפשר לקבוע את הכפיפות בהתאם לשיקול מקומי במסגרת הכללים הבאים:

  • ככלל, רצוי שכפיפות יחידת המידע ישירה למנהל DPN? היסוד.
  • במידה ומנהל היחידה מפקיד את האחריות הניהולית ליחידת המידע בידי מנהל בכיר אחר, רצוי שהיא תקבע בהתאס להתאמה של המנהל לטיפול בנושא. בכל מקרה צריכה להתקיים הפרדה ברורה בין אחריותו הספציפית של המנהל לפונקציה המופקדת בידיו לבין אחריותו, בנוסף על תפקידו, על יחידת המידע.

2( תיאור התפקידים ביחידת המידע

(א) מנהל יחידת המידע – אחריות ניהולית וארגונית לתפקוד מרכז המידע.

(ב) מתאס מערכות (מידען) – אחראי לממשק הפנימי יחידת המידע לבין המשתמשים השונים ביחידת היסוד, בנושאים:

  • סיוע בהשגת מוצרי המידע הדרושים למשתמשי הקצה מהמקורות השונים.
  • « הדרכה והטמעה של השימוש ביישומי המידע וכלי המידע.
  • ויהוי צרכים של מוצרי מידע שאינס מתקבלים מהיישומים הממוסדים.

(ג) גורס מקצועי בתחום מערכות המידע

  • ממשק עם מרכז התמיכה ביחידת מערכות המידע בהנהלה הראשית.
  • פיתוח יישומים ספציפיים הדרושים ליחידת היסוד, על בסיס מערכות מדף המשולבות במערך המיחשוב הכלל-ארגוני (יישומי תכנות ניהול ותכנון מקומיות
  • יצירת הייערך המוסףיי בעיבוד נתונים והכנת דוייחות מתוך יישומי המידע הקיימים.
  • הכנת דו"חות תומכי ניהול לצורכי מערך הניהול של יחידת היסוד.
  • ריכוז הפעילות בתחום טיוב הנתונים.

(ד) מקצועי בתחום

  • לזיהוי צרכי המשתמשים "ONIN למונחי מערכות
  • ממשק לגורס האוייש ביחידת מערכות המידע המרכצית ו/או בהנהלת החטיבה אליה משתייכת יחידת היסוד.

4. עיקרי תהליך המעבר מההיערכות הנוכחית לחדשה

הכנת תכנית מלאה לתהליך מעבר מההיערכות הנוכחית של מערך המידע בייכללית'י להיערכות חדשה כלולה במסגרתה של עבודה ואת. להכנת תכנית כזאת צריכים לקדוס שלבי החלטה ותכנון שבמרכזס עומדים הנושאים הבאים:

  • קבלת החלטה עיי הנהלת ה'יכללית'י על הצורך והמתכונת של היערכות מחודשת.
  • בהתאס להחלטה, הכנת תכנית מפורטת של מתכונת ההיערכות החדשה, וכן השיטה והתהליך של ההסבה מהמתכונת הקיימת למתכונת החדשה של פעילות מערך המידע.

להלן המלצה למרכיבי הפעילות העיקריים שחייבים לעמוד בבסים תהליך המעבר:

א) תכנון מפורט

בהתאם לקווי המתאר, שהנהלת ה'ייכללית'י תחליט עליהם, על מתכונת ההיערכות החדשה למערך הטיפול במידע, צורך להכין תכנית מפורטת של הנגזרות הארגוניות הנובעות מקווי המרכיבים העיקריים של התכנון הינם:

1( פיתוח תהליכי עבודה – צורך לפתח, מהבסים של תהליכי העבודה המרכציים, את תהליכי העבודה העיקריים לפיהם יתפקד מערך הטיפול במידע.

2( מבנה ארגוני מפורט – במסגרת התייחסות שתכלול את: מיצוב מערך הטיפול במידע במדרג הארגוני של הייכללית"', תהליכי העבודה והמבנה הארגוני הפונקציונלי, אפשר יהיה לבצע תכנון מפורט של מבנה ארגוני פורמלי צריך להתכנס מערך הטיפול במידע בתוס תהליך ההיערכות מחדש.

3 תכנון נגזרות ארגוניות – תכנון מפורט של משמעויות הנגזרות מתהליכי העבודה והמבנה הארגוני, כגון:

  • תקקה – ביצוע בחינת אוייש של היקף המשאבים בכח ומשאבים אחרים הדרושים להפעלת מערך המידע במתכונתו החדשה ותקנתו בהתאמה.
  • הערכות לוגיסטית – תכנון המרכיבים הלוגיסטיים הנגזרים מפירוט ההערכות החדשה (משרדים, תקשורת, רכב וכד).
  • תורת הפעלה – הכנת מערך הנהלים של הטיפול במידע במסגרת התהליכים והמבנה הארגוני החדשים.

ב) שיטת תהליך המעבר

באופן בסיסי מדובר על תהליך מעבר להיערכות חדשה שחייב להתבצע כיימקשה אחתיי. תהליך שינוי במערכת גדולה ומורכבת להתבצע בצורה מודולרית הנושאת אופי של ייהתכנסותיי למערך ארגוני שונה, זאת שמירה על כמה עקרונות המכתיבים את המהלך כולו.

1( מסגרת של תכנון – ביצוע מרכיביו השונים של התכנון המפורט כנייל, כשלב מקדים לכל מהלך בהסבה למתכונת ההיערכות החדשה, מהווה תנאי הכרחי לניהול ההסבה במתכונת של ND” מעשה במחשבה תחילה'י. בצורה ואת אפשר להבטיח שהייאזימוטיי של תהליך המעבר לא יסטה מהכיוון האסטרטגי שהותווה להיערכות החדשה.

2( כיוון תהליך המעבב – באופן בסיסי כיווו תהליך המעבר להיות '"מלמעלה למטה'י. כלומר, יש להבטיח את הסבת הדרג הגבוה יותר בתוך כל פונקציית פעילות לפני להסבת הדרג הנמוך יותר (לדוגמא: כניסה להיערכות יחידות המשנה ביחידה מערכות המידע המרכזית, רק לאחר שגובש ואויש מערך הניהול של היחידות בפונקציות העיקריות (מטה, מידע ותפעול). לעומת ואת נראה לי שניתן לפעול להיערכות יחידת מערכות המידע המרכזית במקביל להסבת מרכזי המידע ביחידות היסוד הארגוניות למתכונת החדשה, זאת בהתאם לשיקולים ספציפיים בתוך כל יחידה ויחידה.

3( שלבי תהליך המעבר – גם במתכונת המוצעת של תהליך מודולרי לשמור על שלד מרכזי של שלבים בביצוע הסבת מערך המידע למתכונת החדשה, זאת על מנת להבטיח את אפקטיביות ויעילות ההסבה. מוצעים השלבים הבאים:

שלב א – היערכות מחדש של מערך הניהול הארצי של יחידת מערכות המידע במסגרת המבנה הארגוני המוצע.

שלכ כ – כאן אפשר לראות פעילויות במקביל:

  • היערכות של מערכות המידע המרכזית, ראשית במסגרת פונקציות היסוד של פעילותה, היערכות פנימית בתוך כל מפונקציות
  • היערכות מחדש של מרכצי המידע ביחידות היסוד, ואת בהתאם לרמת הבשלות והמוכנות לביצוע השינוי בתוך כל אחת מיחידות אלה.

שלכ 4 – הפעלת הממשקים והגופים חוצי הארגון שבין היחידות השונות.

חשוב להדגיש שראיה זאת הינה כוללת מאד ומציינת רק גישה שרצוי ליישמה. ההחלטה על מהלכי הביצוע של ההיערכות החדשה קשורה לעוד מספר שיקולים מהותיים, כגון: ומינות כח-אדם, פתרון בעיות פרסונליות, נושאי יחסי עבודה ועוד.

4( תמיכה מקצועית – השינוי המוצע במסגרת עבודה זאת הינו מורכב, הן המקצועי שלו והן בהיבט הארגוני שלו. מומלץ מאד להיעזר במהלכו בתמיכה מקצועית, בשתי רמות:

  • ליווי מקצועי כולל שיתמוך בכל שלבי התכנון והביצוע בראיה אסטרטגית כוללת וברמה מקצועית גבוהה. מוצע להיעזר בתמיכה למרכיב זה ביועץ מקצועי בכיר מהצמרת המקצועית בתחום זה בישראל.
  • תמיכה מקצועית בשלבי הביצוע השונים, ואת באמצעות העסקת ייעוץ מתמחות לסיוע בביצוע מרכיבים שונים של ההערכות החדשה (כגון: פיתוח המבנה הארגוני המפורט, ליווי ארגוני של ההסבה, פיתוח תורת ההפעלה ועוד).

לסיכום, עבודה ואת מוגשת בתקווה שתוכל לסייע להמשך תהליכי השיפור בתפקודה של ה'כללית'י המתרחשת במסגרת תהליך הביזור.

ראה גם: ביוגרפיה של אריק אכמון

המסמך המקורי (סריקה)

הטקסט בעמוד זה הומר מסריקת המסמך המקורי באמצעות זיהוי תווים (OCR) ועבר עריכה קלה, ולכן ייתכנו בו שגיאות. הנוסח המחייב הוא המסמך הסרוק: