תיאור מאת אריק אכמון של אירוע חיפוש מטוס בחוף השנהב בקיץ 1978, בתקופת כהונתו כמנכ"ל חברת התעופה 'כנף'.
חיפוש ב'חוף השנהב'
בקיץ של שנת 1978 הייתי מעורב באירוע שחרג בצורה קיצונית משגרת החיים שלי, להלן תיאור תמציתי של אירוע זה:
בתקופה זאת שימשתי כמנכ"ל חברת התעופה הקלה 'כנף', שהייתה בשלב של התפתחות מואצת, במסגרתה החלטתי להחליף את אפרים בר-ארז – הטיים הראשי ההיסטורי של החברה, בטיים יותר צעיר. אפרים שהתקשה להשלים עם החלפה זאת פנה ליוזמות לא שגרתיות בתחום התעופתי. אחת הבולטות בהן הייתה ייזום 'הרפתקה' של קניית מנהלים' מיושן מדגם 'הנזה ג'ט' מתוצרת גרמנית שהיה בבעלות מושל המחוזות בניגריה. המטוס עמד בשדה תעופה קטן בניגריה ובמשך כמה שנים לא היה בשימוש. אפרים אירגן 'קבוצת רכישה' מבין חבריו (חלקם קשורים ל'כנף') שהתכוונה לרכוש את המטוס בסכום של חצי מיליון דולר, להטיסו ללונדון ושם למכור אותו במחיר של כ-מיליון דולר. בדרך למימוש הרפתקה זאת עמדו כמה מכשולים מהותיים:
הראשון – השמשת המטוס – שלא היה במצב טיסה, בניגריה לקראת 'טיסת העברה' מורכבת שלו ללונדון. העברה זאת הייתה חייבת להתבצע בכמה טיסות קצרות ('לגים') מאחר וטווח הטיסה של מטוס זה ללא תדלוק היה קצר מאד.
השני – בניית צוות הטסה מיומן שבתוכו, בנוסף לאפרים, יהיה גם טיים בעל ניסיון טיסה במטוסי מנהלים וכן מכונאי בכיר שילווה את הטיסה.
השלישי – השגת כל האישורים הדרושים לטיסה לא שגרתית זאת.
המטוס אכן נרכש ע"י הקבוצה בניגריה, ולהטסתו סיפח אפרים אליו את חברו צחי פלד (בנו של האלוף פלד) – טיים חיל האויר, שהיה בעל ניסיון רב בהטסת מטוס המנהלים 'ווסט ווינד' שהיה אז בשירות האויר. בנוסף הצטרף אליהם שמעון חרוזי – מכונאי בכיר מ'כנף' בעל ניסיון באחזקת מטוסים באפריקה.
קטעי הטיסה המתוכננים היו: ביצוע של כמה 'דילוגים' מניגריה לאורך החוף המערבי של אפריקה, חציית הים התיכון לאיטליה ומשם הטסה ללונדון. בקטע השני של הטיסה -[ מגאנה לחוף השנהב, תוכננה נחיתה לקראת ערב בשדה התעופה של אבידג'ן – בירת חוף השנהב.
בנחיתה זאת, כתוצאה מתפקוד לקוי של פקח הטיסה בשדה התעופה, ניכנס למסלול הנחיתה בשניות האחרונות לפני נחיתת מטוס המנהלים וללא אישור של פקח הטיסה, מטוס קל של חיל האויר של חוף השנהב. האירוע אילץ את צחי – שהיה קברניט הטיסה, 'ללכת סביב' – כלומר לבצע הקפה נוספת של טיסה לשם ביצוע נחיתה חוזרת. ביצוע זה לא צלח והמטוס התרסק בחוף הים שליד קצה המסלול של שדה התעופה.
בהתרסקות נספו שני הטייסים והמכונאי, גופותיהם של בר ארז וחרוזי נמשו לקראת בוקר בחוף הים וגופתו של צחי נעלמה.
הידיעה על האסון הגיע למחרת לישראל. לי היה ברור שעלי 'לקחת אחריות' ולצאת לחוף השנהב על מנת לחפש את גווייתו של ייקצר המצע מלהשתרע מלתאר את כל פרטי הדברים של אירוע מטלטל ומורכב זה, אך בקיצור נמרץ:
ראשית יצאתי בטיסה דרך פריז לאבידג'ן כאשר אלי נלווה סרן גיורא נדיב – קצין משייטת 13, שהתמחה בעבודות 'תת ימיות', זאת מתוך מטרה לברר קרה בכלל' ולנסות לארגן חיפוש בים אחר גווייתו של צחי. המשימה הייתה קשה במיוחד מאחר ובנוסף לתאונה העלומה, שלטונות חוף השנהב היו בטוחים שהטיסה הייתה מעורבת בהברחת סמים ולא שיתפו פעולה איתנו. רק לאחר שהתברר לנשיא חוף השנהב – הופואה בואני, שהטיים הנעדר הינו בנו של מפקד גייסות השריון של ישראל, קיבלנו שיתוף פעולה מלא בארגון מבצע חיפוש לאורך רצועת הים שאליה התרסק המטוס. לביצוע החיפוש – שאני הייתי מפקדו וגיורא מנהלו המקצועי – התנדבו 4 צוללנים במילואים משייטת 13. החיפוש תוכנן ע"י גיורא ובוצע בצורה מאד יצירתית בשיתוף פעולה של משטרת החופים של חוף השנהב.
לקראת הגעת משלחת החיפוש מישראל התבשרתי, לתדהמתי, שאל השייטים מתלווה מוסה פלד – אביו של צחי, שמתכונן להשתתף בחיפוש הימי. היה לי ברור שלפני עומדת סיטואציה מורכבת ו'מלחיצה'.
מיד הגעתו אמר לי שאני לכל עניין ודבר מפקד המבצע והוא WOW?
צוות – אמר ועמד בדיבורו. המצב כולו היה מורכב ביותר – חיפוש ימי כאשר האב השכול משמש כאיש באחת מסירות החיפוש.
החיפוש נמשך כשבועיים ובמהלכו איתרנו את גוף המטוס ובתוכו את יומן הטיסה, גופתו של צחי נעלמה (החוף היה רווי כרישים). בשלב מסוים החלטנו – מוסה ואני, להפסיק את החיפוש. לזכרו של צחי הוקמה מצבה בבית העלמין של נהלל כפר ילדותו.
אירוע זה נשאר בזיכרוני כאירוע בחיי – היה עלי לתפקד במציאות הזויה, בסביבה ובלתי מוכרת לידי נמצא אב שכול המחפש את גוויית בנו. הפעילות חייבה לקבל כל החלטות קשות – כיצד לבצע את המשימה, זאת שמירת כבודו של מוסה.
בסיכום – 'הצלחתי' בביצוע המשימה שאליה יצאתי אם כי בצורה טרגית. רכשתי בו את מוסה כידיד נפש והקשר עם משפחתו נשמר במשך שנים רבות וקיים עד היום.
ראה גם: ביוגרפיה של אריק אכמון
המסמך המקורי (סריקה)
הטקסט בעמוד זה הומר מסריקת המסמך המקורי באמצעות זיהוי תווים (OCR) ועבר עריכה קלה, ולכן ייתכנו בו שגיאות. הנוסח המחייב הוא המסמך הסרוק: